פל הופתעה: היא ציפתה לסיפור בלשי אך במהרה התברר לה שאין רחוק מהשערה זו. לאחר עמודי פתיחה מבלבלים היא נשבתה בכתיבה המיוחדת ובעלילה הפתלתלה. לדבריה: "הספר מעיד על כישרונו של איצקוביץ' ככותב מעניין, מיוחד ולא שיגרתי... אני אהבתי".

אחרי שהתאכזב מ'הר אדוני' החליט דור לתת לדה לוקה הזדמנות שנייה עם 'אתה, שלי', ומצא שתיאורי האהבה שלו "מרתיחים את הלב". הוא מסכם: "ספר קצר ומענג על אהבה. מומלץ לשלוש שעות של רוגע טהור".

'המפץ הקטן' מאת בני ברבש
ג'ודי אהבה מאוד את ספרו של ברבש, המתאר באהבה ובהומור רב את ההוויה הישראלית היומיומית. לדבריה, "בני ברבש מביא תיאור מדויק וקולע של ההוויה שלנו, ומבריק במעבר מהאישי לפוליטי ובחזרה". מומלץ מאוד לחובבי הז'אנר.

יעל שכנאי מצאה שספרו של ברבש הוא "ממתק אמיתי, סאטירה פנטסטית קטנה ומקסימה שנקראת תוך כמה שעות". היא נהנתה ממנו הנאה מרובה, חייכה לכל אורכו, נותרה עם הרבה חומר למחשבה וממליצה עליו בחום.

Yali Dekel מצאה שספרה של גולדברג, אף שהוא אישי וביוגרפי, בהחלט משתתף בשיח הלאומי שאיפיין את ספרות תקופתה, ומציג גישה אלטרנטיבית לזו שהיתה נהוגה באותה עת. היא מסכמת כי זהו "רומאן מורכב ומצוין".

'חסד' מאת טוני מוריסון
יפעת ממליצה מאוד לקרוא את הספר, שכל גיבוריו – בני גזעים שונים ומעמדות שונים – נכספים להשיג משהו שחסר להם. בסוף הספר נבין מדוע למרות הכל הוא נקרא 'חסד'. "הסיפור מרתק, נכנס ללב ולנשמה".

ILet קראה את הספר מתוך מעורבות רגשית עמוקה, והיא מבהירה: זה אינו ספר מתח (כפי שאולי ניתן לצפות משמו), אלא ספר על אהבה. היא מסכמת: "אני ממליצה עליו בחום".

בעיני מיכל קרמניאן-פרי כל ספריה של אנקוויסט (לפחות אלה שתורגמו עד כה לעברית) הם יצירות מופת. היא מיטיבה לטוות סיפורי חיים מרתקים ומורכבים, בכתיבה כנה ומדויקת. כאן היא עוסקת בקשרי משפחה, ובעיקר באובדן ילד – שמתואר בעוצמה רבה.

suki da yo חשה שאישיגורו שולט בדעתו של הקורא במידה יוצאת דופן, ותמיד נמצא צעד אחד לפניו, מוביל אותו בעדינות למסקנות המתבקשות. ההתפקחות בסוף הספר היתה מן הכואבות שנתקלה בהן. והיא מסכמת: "ספר מרשים בלי ספק".

אביבה יובל גילתה שוב שהיא אוהבת לקרוא את סאראמאגו. לדעתה זהו ספר מהנה מאוד להתחיל בו את ההיכרות עימו, מלא חן והומור. היא "ממליצה בחום רב לכל אוהבי סאראמאגו... ולכל מי שאוהבים את המציאות שלהם מתובלת בקצת דמיון".

בעיני אלוניס זהו ספר קטן ומקסים. "הסיפור כתוב נפלא, מושך ועם כל דף רציתי לדעת עוד", והיא מודה לכל מי שהמליץ לה עליו ועורר את החשק לקרוא אותו.

בדרך כלל ליאור לא אוהבת סיפורים קצרים, אבל את הסיפורים העוקצים של הקר – שכל אחד מהם חד יותר מקודמו – היא רצתה לשוב ולקרוא מההתחלה, שלא יישכחו בהמולת היום. הרמזים הדקיקים של הסיפורים זה אל זה היו "בונוס מעשיר ונפלא", והיא מסכמת: "מומלץ בחום".

שגיא מעין ממליץ לקרוא את שני הרומאנים הללו – האחד קליל ושופע הומור, האחר קודר וטרגי – במתינות ובתשומת לב, שכן "מדובר בספר חכם ועמוק בצורה בלתי רגילה", שיהדהד בלב קוראיו תקופה ארוכה לאחר הקריאה.