סופר המופת הארגנטיני חוליו קורטאסר (1914-1984) מתבונן בעולם באמצעות קלידוסקופ. והקורא בו חש שאין לו בעולם המוכר, והלא-מוכר, רגע של שקט ברור ויציב; למעט אולי יפי הספר, ודיוק העולם השבור שזה עתה הונח מלפניו.
מבחר מסיפוריו של קורטאסר, 'שמיים אחרים', שיצא כעת בסדרת הספריה החדשה, בסדרת לטינו ובתרגומה של טל ניצן, הרץ בעברית יפיפייה, מסנוור את הקורא במגוון דרכי המבט המרוסקות והמרהיבות האלה, ועל פני תקופות שונות ביצירת הסופר.
באחרית-דבר מאירת עיניים ולא-סדורה כמתחייב של טל ניצן, גם תמצאו את קורטאסר אומר: "מגיל צעיר הקשר שלי עם הכתיבה... אינו שונה מן הקשר שלי עם העולם בכלל. דומה שנולדתי כדי לא לקבל את הדברים כמות שהם."
מרחב אפשרויות ההסתכלות, עומק התודעות המתרקמות כדי לשוטט/להיאחז באין, לצד כל עושר הסיפורים שנסתרים מתחת למסופר – ודומה שכל סיפור הוא משחק של מזוודה כפולת-תחתית בתוך מזוודה כפולת-תחתית, מחזקים על דרך הדיאלקטיקה את עוצמת הדיוק המדעי כמעט שקורטאסר משיג. דיוק, שבניגוד לשאיפת הסיפור ה"רגיל", על שלל המניפולציות שבו, "לגעת בקורא", עושה, מתוך שלא לשמה, בדיוק כך: מועך את הלב.
אני מרשה לעצמי פנייה אישית, והסתדרותית משהו, אל פרופ' מנחם פרי, עורך הספריה החדשה, ובתוך כך למתרגמת טל ניצן, ברגע מזהיר זה של ספרותנו המתורגמת, שלא להניח לקורטאסר עד אשר תחול הרקה מלאה של כל ספרותו את מצברי ספרותנו. ולכם, הקוראים, למהר ולהתוודע לקלידוסקופ המחשמל הזה. פשוט לקרוא.