ז'ורז' פרק הוא מן הסופרים הנערצים ביותר בצרפת. מאז מותו ב-1982, בגיל 46, התעצם המוניטין שלו כסופר הצרפתי החשוב ביותר בדור שאחרי "הרומאן החדש".     פרק, קרוב-משפחה רחוק של הסופר י.ל. פרץ, נולד בצרפת להורים שהגיעו מפולין. אביו נפצע במלחמת-העולם השנייה ומת מפצעיו בשבי הגרמני. אמו לא שבה מאושוויץ. הילד פרק שהה בשנות המלחמה בפנימייה, ואחר-כך אצל דודתו. ' W או זכרון-הילדות', ספרו ה"אוטוביוגרפי", מורכב משתי עלילות המסופרות לסירוגין, לכאורה בלי כל קשר ביניהן. "למראית-עין כמעט דומה שאין לשני הטקסטים דבר במשותף, ובכל-זאת הם שזורים זה בזה לבלי-התר, כאילו אין האחד יכול להתקיים בלי האחר, כאילו מעצם הפגישה ביניהם, מן האור שהם זורים זה על זה מרחוק, אפשר שיתגלה מה שאינו נאמר עד תומו באחד, ומה שאינו נאמר עד תומו בשני, אלא רק מה שנאמר בנקודת החפיפה הרופפת שלהם", כתב פרק על גב העטיפה במהדורה הצרפתית.     בעלילה האחת שברי זיכרונות של-מה-בכך, ערפל-צללים, על ילדותו במלחמת-העולם – טקסט "עשוי מרסיסים פזורים, מחסכים, משיכחות, מספקות, מהשערות". בשנייה הוא בודה תקנון מפורט של חייה של חֶברה שכולה מיוחדת לספורט, על אי קטנטן בארץ- האש. דומה שהיא בנויה על-פי האידיאל האולימפי, אך בהדרגה היא נחשפת כמפלצת טוטליטארית מהלכת- אימים; מחנה-ריכוז רבתי – מטאפורה הצוברת כוח מעמוד לעמוד.     תפיסתו של פרק מנוגדת לזו של פרוסט: שום שיחזור אינו אפשרי באמת – נותרו רק הבדיה או החצי-בדיה ("זיכרון פוטנציאלי, אוטוביוגרפיה אפשרית"), והכתיבה בהווה, ומה שנוצר מהצלבתם של גרסאות וטקסטים שונים זה מזה.     דפנה שניצר הוסיפה אחרית דבר על הספר ועל מקומו במכלול כתיבתו של פרק.