שירים מספרי סימן קריאה: 
אנתולוגיה מצטברת
אל חנון / קדיה מולודובסקי

 

    חפש
    חיפוש מתקדם
    מקור
    תרגום
    הספריה הקטנה
    הספריה החדשה לשירה
    לטינו בעריכת טל ניצן
    קלאסיקה
    עיון ותיעוד
    אנתולוגיות
    כתב-העת סימן קריאה
    קיים בדיגיטלי
    מתנה למצטרפים חדשים
    בתוכנית העבודה
    כתבי יד
    הוצאת הקיבוץ המאוחד
    המלצת השבוע
    הזרקור
    קישורים
    הישארו מעודכנים
    תוצאות חיפוש של  יהודית קציר  בקטגוריה  
    הנה אני מתחילה
    מאת: יהודית קציר
    ריבי שנהר – סופרת נשואה ואם, עכשיו בת 38 – מוצאת מחברות של יומן שלה מגיל 16-14. מול "המחברות החבויות" משתחזרת האהבה האסורה בינה לבין המורָה שלה לספרות בחטיבת-הביניים, מיכאלה בֶּרג, אשה נשואה בשנות ה-20 שלה, ומסופרים החיים הנסתרים סביב הרומאן.
    למאטיס יש את השמש בבטן
    מאת: יהודית קציר
    "אשה צעירה פוגשת גבר נשוי שגילו כפול מגילה. בהתחלה אינה אוהבת אותו. אחר-כך היא אוהבת יותר מדי. הם נוסעים, הם חוזרים, הם נפרדים. היא אינה יכולה לשכוח אותו".
    מגדלורים של יבשה
    מאת: יהודית קציר
    שלוש נובלות, שהן שלושה סיפורי מסע: "מגדלורים של יבשה", "והעננים נוסעים, נוסעים", ו"מכתבים לעמינדב: אטיוד משפחתי". גיבוריהם מספרים לעצמם מחדש סיפור-חיים ומבקשים לבחור לו סיום אחר, שיפתח בפניהם את האפשרות לחיות "חיים חדשים".
    סוגרים את הים
    מאת: יהודית קציר
    ספרה הראשון של יהודית קציר, שהוכר מיד כהבטחה גדולה וגם כמימוש של כשרון בשל. כלולים בו: "שלאף שטוּנדֶה", "הנעליים של פֶליני", "דיסניאֵל", "סוגרים את הים". בלשון עשירה, מתוזמרת היטב, מפליאה קציר לרקום את פרטי ההתרחשות לפרוזה רב-מפלסית, ספונטנית ואנושית.
    סיפורי חיפה
    מאת: יהודית קציר
    שלוש הנובלות ה"חיפאיות" של קציר הן סיפורי אהבה המעמתים שכבות של זמן, משחזרים-בוראים את הזיכרון כדי להפיח בו חיים מחודשים, כדי להיפרד ממנו אל חיים אחרים.
    סיפורי תל-אביב
    מאת: יהודית קציר
    שלוש נובלות שהן מן הפסגות הבלתי-מוטלות-בספק של קציר. במרכזן דמויות זרות בתל-אביב, שגיחתן לעיר הזאת נכרכת בהתנפצות וּויתור, בקיצוץ ובצמצומים של שאיפה גדולה, חלום או פרויקט. הנובלות נדפסות כאן בנוסח מחודש.
    צילה
    מאת: יהודית קציר
    עשרים-וחמש שנה חיה צילה בכפיפה אחת עם בעלה, אבי חמשת ילדיה, ועם אהובה. יהודית קציר עוקבת לאורך מאה שנה אחרי צילהּ של צילה, האם המיתולוגית של השושלת המשפחתית, ברומאן שלקראתו הכשירה את עצמה במשך שנים רבות.
     
     בניית אתריםבניית אתריםעיצוב: נעה לנדמן-שדה