שירים מספרי סימן קריאה: 
אנתולוגיה מצטברת
אל חנון / קדיה מולודובסקי

 

    חפש
    חיפוש מתקדם
    מקור
    תרגום
    הספריה הקטנה
    הספריה החדשה לשירה
    לטינו בעריכת טל ניצן
    קלאסיקה
    עיון ותיעוד
    אנתולוגיות
    כתב-העת סימן קריאה
    קיים בדיגיטלי
    מתנה למצטרפים חדשים
    בתוכנית העבודה
    כתבי יד
    הוצאת הקיבוץ המאוחד
    המלצת השבוע
    הזרקור
    קישורים
    הישארו מעודכנים
     מחוץ לספרות: הערות ותגובות


    הממונה על הגבלת התרבות
    מכתבים מאת ח"כ שלי יחימוביץ', הממונה על ההגבלים העסקיים רונית קן, פרופ' מנחם פרי

     

     

    ב-13.8.08 נפגש מנחם פרי עם אנשי משרד הממונה על הגבלים עסקיים והגיש לעיונם מסמך מקיף המתייחס להטיה קיצונית בשוק הספרים שיוצרת רשת צומת, המשרתת את אדוניה. פרי ביטא את קולם של מרבית המו"לים בישראל, וכן סופרים ועורכים, שנקעה נפשם מן הפגיעה השיטתית בתחרות בין הוצאות הספרים, המחלישה גורמים משמעותיים בענף המו"לות ומאיימת על עצם קיומה של תרבות ספרותית בישראל. עד היום לא הואילה הממונה להשיב לפנייתו.


    ב-19.10.08 שלחה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' לממונה מכתב מטעמה בנושא זה, וקיבלה מענה שבו דוחה הממונה את הטענה שיש בכלל בעיה כלשהי בשוק הספרים. כל מי שספרות ותרבות חשובות לו מוזמן לקרוא את הדברים ולהיווכח מה הפריזמה שדרכה בוחנת הרשות להגבלים עסקיים את העניין שלפניה, ומיהם אלה שבידיהם הפקדנו את הסמכות להגן עלינו מפני גופים דורסניים. אנו מביאים כאן את עיקרי המכתב של ח"כ יחימוביץ' ואת עיקרי תשובת הממונה, ומכתב גלוי מאת מנחם פרי המגיב לתשובה זו.

     

     

    מכתב שנשלח ב-19.10.08:

     

    לכבוד
    הממונה על ההגבלים העסקיים
    הגב' רונית קן

     

    הנדון: שוק מו"לות הספרים בישראל – השתלטות פוגענית של רשת "צומת ספרים" ובעלות צולבת על הוצאה לאור ועל רשת חנויות ארצית

     

    רונית שלום,

    אני מבקשת להסב את תשומת לבך לתופעה בתחום סמכותך, המאיימת למוטט את שוק המו"לות הישראלי, ועמו את היצירה הספרותית בישראל.
       
    בשנה האחרונה הלכו והתערערו האיזונים הבסיסיים בשוק הספרים בארץ, זאת בשל פעילותה הקיצונית של רשת צומת ספרים (...) הרשת יזמה והחדירה לשוק הספרים מבצעי הנחות שבהם מוכוונים הצרכנים באופן אגרסיבי לרכוש ספרים שהרשת חפצה ביקרם (...) המבצעים משרתים בעיקר את הוצאות הספרים שהן בעלות הרשת. להוצאות אלה מעניקה הרשת מבצעי-קבע נרחבים, כל ימות השנה.
       
    נוצר מצב שבו רוב הספרים הנמכרים ברשת צומת ספרים הם של השותפים בבעלות עליה. בשנת 2007 מכרה הרשת, לפי דיווחיה לעיתונות, 4,500,000 עותקי ספרים, והשנה גדלו מכירותיה. בארץ נמכרים לא יותר מעשרה מיליון עותקים בשנה, וכך יוצא שהרשת מוכרת כמחצית מן הספרים הנמכרים בארץ. חלקה של הרשת במכירותיהם של מו"לים אחרים אינו עולה על 20 עד 30 אחוז, ולכן רוב מכירותיה הן של ספרי הבעלים.
       
    אין פלא שזה המצב, מאחר שרוב רובה של התצוגה בחנויות הרשת היא של המו"לים הבעלים: גלוי לכל עין כי למעלה משני שלישים של הספרים המוצגים על השולחנות בחנויות הרשת הם של הוצאת כנרת-זמורה-ביתן, והוצאת מודן (...) אזכיר כי בשנת 2005 הותנה במשרדך כלפי צומת ספרים כי "לא תתחייב כלפי מי מבעלי מניותיה כל התחייבות ביחס לנתח שטח התצוגה שיוקצה להוצאות הספרים המוחזקות על-ידי מי מהם". כיום אין ספק שגם אם אין התחייבות כזו המתועדת בחוזה כתוב, היא קיימת בפועל, בהבנה בעל-פה. לא יכול להיות הסבר אחר למה שרואה העין בסניפי הרשת. מנהלי החנויות יודעים היטב מי הבעלים ופועלים בהתאם, והם אף מתוגמלים ביד נדיבה על עמידה במשימות של מכירת ספרי הבעלים.
       
    בעוד שההוצאות בעלות הרשת מתעשרות, ירדו התקבולים של רוב הוצאות הספרים האחרות באופן קיצוני. ספרים שאינם במבצעי-הנחה כמעט שאינם נמכרים היום, ואת מבצעי-ההנחה נאלצים המו"לים לממן באמצעות עמלת-תיווך גבוהה ביותר לרשת (...) אפשרותו של המו"ל להשקיע בתרגום, בעריכה ובהגהה איכותיים (ולכן יקרים יותר), און להסתכן בהוצאתם לאור של ספרים שאינם מתאימים לציבור-קוראים רחב, מצטמצמת עד מאוד.
       
    להערכתי נתונים אלה מוכחים בבירור כי הבעלות הצולבת – על הוצאת ספרים ועל רשת חנויות ארצית – היא מצב בלתי-נסבל שיש לבטלו: לטובת התנהלות הוגנת של שוק הספרים, לטובת חופש בחירה אמיתי לצרכן, לטובת תרבות ספרותית חיה ואיכותית (...) פלורליזם ערכי-תרבותי ותחרות על איכות הם לב-לבה של התרבות, וכאשר מאבדים אותם – קשה מאוד להשיבם (...) אני פונה אלייך בבקשה להתערב התערבות עמוקה בנעשה בתחום זה.

     

    בברכה,
    חברת הכנסת שלי יחימוביץ'

     


    מכתב שנשלח ב-4.11.08:



    לכבוד
    שלי יחימוביץ', חברת כנסת
    כנסת ישראל

     

    הנדון: מכתבך מיום 19 באוקטובר 2008 בעניין שוק הספרים בישראל

    הנושאים שעליהם את מצביעה במכתבך ידועים לרשות (...) עד כה לא מצאנו כי קיימת עילה להתערבות הרשות לנעשה בענף הספרים, וזאת כמובן במסגרת הסמכויות הקבועות בחוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988, שעל-פיהן פועלת הרשות.
       
    חוק ההגבלים העסקיים נועד להגן על התחרות כאמצעי היעיל ביותר להשאת רווחת הצרכנים, לרבות בהיבטים של מחיר, איכות והקצאה מיטבית של משאבי החברה. על רקע זה, ככלל רואים דיני ההגבלים העסקיים בעין יפה תחרות נמרצת, ובכלל זה תחרות מחירים אגרסיבית, הנחות, מבצעים וכדומה. בדומה, דיני ההגבלים העסקיים מכבדים, ככלל, את שיפוטו של הצרכן ואת בחירתו מה לרכוש וממי לרכוש.
       
    בשנים האחרונות גדלה רשת "צומת ספרים" לכ-77 חנויות ברחבי הארץ, לעומת כ-150 חנויות של רשת סטימצקי. על פני הדברים נראה מצב זה כעדיף, מבחינה תחרותית, בהשוואה למצב שבו תתקיים רשת סטימצקי כרשת גדולה יחידה בארץ.
       
    כמו כן, בשנים האחרונות גדל ענף הספרים. על-פי הנתונים שבידינו, בין השנים 2004-2006 גדלו מכירות הספרים בתחום של סיפורת למבוגרים בכ-36% לפי היקף כספי ובכ-44% לפי מספר הספרים שנמכרו (...) נתונים אלה מלמדים על גידול ברכישות ועל ירידה במחירי הספרים, וכך הם מהווים אינדיקציה כללית טובה לקיומה של תחרות בריאה בענף הספרים, הפועלת לרווחת הצרכנים.
       
    לנוכח קצב ההתפתחויות בענף חשוב זה, בכוונתנו להמשיך לעקוב אחר הדברים. אם יימצא צורך להתערב לשם הגנה על התחרות ועל אינטרס הציבור, נפעל על-פי סמכויותינו כפי שעשינו בעבר בענפים אחרים.

     

    בכבוד רב ובברכה,

    רונית קן
    הממונה על הגבלים עסקיים


    מכתב שנשלח ב-24.11.08:

     

    לכבוד
    הממונה על ההגבלים העסקיים
    הגב' רונית קן

     

    ממונה נכבדה,

    בחודש אוגוסט 2008 ישבתי כשעתיים עם אנשי משרדך ומסרתי להם מכתב שנועד אלייך, ובו הסברתי והדגמתי בהרחבה (בחמישה עמודים ובעשרה עמודי נספחים) את המשבר החמור ברוב הוצאות הספרים בארץ ואת הסכנות האורבות לעצם קיומה של התרבות הספרותית בארץ. עיקר מכתבי היה תלונה על התנהלותם של המו"לים השותפים ברשת צומת ספרים, המֵפרים את המגבלה שמשרדך השית עליהם בשנת 2005 באשר לשטחי התצוגה שהרשת מקצה לספריהם. בפגישה הובהר כי במכתבי אינני מייצג רק את עצמי, אלא ועדה הפועלת בהתאחדות המו"לים, וכן את רוב המו"לים בארץ, גדולים בינוניים וקטנים (ידיעות אחרונות, כתר, עם עובד, הקיבוץ המאוחד, ספריית פועלים, מטר, רסלינג, חרגול, דניאלה דינור, אחוזת בית, בבל, ורבים אחרים, למעט כנרת-זמורה-ביתן ומודן), ואת הסופרים המרכזיים הפועלים בארץ.
       
    מאז חלפו למעלה משלושה חודשים, ועדיין לא זכינו, אני ושולחַי, לשום תשובה, לא כל שכן תשובה שתפרט מה עושה משרדך במצב שהוא קריטי לעתידה של הספרות העברית. לתומי חשבתי שאת עורכת בדיקה יסודית, לאור תשעת הסעיפים שבמכתבי, וכי עלינו להיאזר בסבלנות.
       
    אבל בינתיים קיבלתי מחברת הכנסת שלי יחימוביץ' העתק מכתב ששיגרה אלייך ב-19 באוקטובר, ואת "תשובתך" מן ה-4 בנובמבר, תשובה שממנה למדתי כי אינך עושה דבר, וכי המצב הנוכחי נראה לך דווקא מצוין ובריא (שכן לצורך הבנת הסיטואציה ב-2008 את משתמשת, לא ייאמן, בנתונים "עדכניים" מן השנים 2006-2004 ! ). ועוד למדתי כי הזמן שעבר מאז נמסר לך מכתבי אינו מנוצל לשום ניסיון שלך אפילו להתחיל להבין את המצב, וכי פניית הסופרים והמו"לים אלייך אף לא תזכה לשום מענה (בניגוד למה שמחייב אותך החוק, כמדומני).
       
    תשובתך לח"כ יחימוביץ' התחמקה מן העיקר, וגילתה תפיסה פשטנית ומביכה של "רווחת הצרכנים", ואי-הבנה מדהימה של האינטרסים האמיתיים של החברה – וגם של הצרכנים – בתחום התרבות, ושל הרלבנטיות של חוק ההגבלים העסקיים לתחום זה.
       
    לא אחזור כאן על מכתבי מחודש אוגוסט, המצוי במשרדך, אבל אתבע ממך תשובה רצינית על כל סעיפיו, ואחזור ואסביר עניין עיקרי אחד, בתגובה למכתבך לח"כ שלי יחימוביץ'.
       
    בשנה האחרונה, הרלבנטית, אכן עלה עוד יותר מספר הספרים שנמכרו בארץ, אך תקבולי המו"לים ירדו בלמעלה מ-30%. רק ההוצאות השותפות ב"צומת" התעשרו, שכן אף שמכרו ספרים במחירים נמוכים יותר, במבצעים למיניהם, פיצו את עצמן היטב באמצעות כמויות המכירה ובאמצעות רווחי הרשת.
       
    אין חולק על כישרונותיו של מר אבי שומר, מנכ"ל צומת ספרים. הוא מפתח רשת דינאמית שנותנת "שיעור" טוב לרשת סטימצקי הגדולה והמתנמנמת. גם אין ספק שקיומה של רשת מתחרה לסטימצקי עדיף – ולא רק מבחינה "תחרותית" צרה – על פני מצב שבו תתקיים סטימצקי כרשת יחידה (כשם שעדיף שלצד הרשתות יתקיימו גם חנויות ספרים פרטיות, עם טעמיהן הייחודיים, שדא-עקא הולכות ונסגרות, מבלי שזה יזיז שום שריר בפנייך). אבל רשת צומת, בניהולו של שומר, תמשיך לשגשג גם בלי שותפיו המו"לים. לפי הצהרתו בעיתונות (ראי נספחים למכתבי הקודם), הוא ישמח לקנות את חלקם.
       
    למקרא דברייך ניתן לחשוב שמו"לים, סופרים ועורכים בישראל מתנגדים לעצם שגשוגה של רשת חנויות ספרים לצד סטימצקי הוותיקה, וכי הם מקוננים על כך שנמכרים כיום יותר ספרים מבעבר בזכות מבצעי-ההנחות שהנהיגה רשת צומת. ממכתבך ליחימוביץ' יוצא גם שאנו מתנגדים ל"תחרות בריאה בענף הספרים, הפועלת לרווחת הצרכנים". אם כך הבנת, הרי שהחמצת כליל את טענתנו, שעיקרה הצבעה על פגיעה חריפה בתחרות הבריאה וברווחת הצרכנים, למרות הנתונים הידועים על גידול ברכישות ועל ירידה במחיר הממוצע שהצרכן משלם על כל עותק.
       
    המחלוקת העמוקה בינינו נוגעת בדיוק בשאלה מהי אמת-המידה לקיומה של "תחרות בריאה" וכיצד יש לאמוד את "רווחת הצרכנים". מבחינתך התשובה פשוטה: אם הצרכן קונה יותר ספרים בפחות כסף, ניתן להסיק שהמצב טוב. שהרי הצרכן שופט ובוחר מה לרכוש וממי לרכוש, וחזקה עליו שבחר את הספרים המתאימים לו ביותר, במחירים הנוחים לו ביותר. אך את מתעלמת מכך שהצרכן שופט ובוחר, בלית ברירה, מתוך מה שמונח לפניו, מן ההיצע הקיים בחנות, ובעיקר ממה שמונח על שולחנות התצוגה וזוכה לעידוד המוכרות. ולפיכך מידת החירות של בחירתו נקבעת במידה רבה על-ידי המדיניות של החנות בכל הנוגע להצגת הספרים ולהכוונת הלקוחות באמצעות המלצות והנחות. בחירה שמתקיימת בתנאים בלתי-הוגנים איננה יכולה לשקף שיקול-דעת מיטבי.
       
    חירות צרכנית מתקיימת רק בתנאי שהמתחרים השונים מקבלים הזדמנות סבירה להיחשף בפני הצרכן, כדי שיוכל לשקול את מי מהם הוא מעדיף. ורווחת הצרכנים איננה נמדדת רק ביחס בין כמות המוצרים שרכשו לבין מספר השקלים שהשקיעו ברכישתם, אלא תלויה במידה מכרעת גם בטיבם של המוצרים הללו בהשוואה למוצרים אחרים בתחום זה. צרכן שמאמין כי בחר את המיטב בעוד שלמעשה עמד מלכתחילה בפני היצע מוגבל, כתוצאה מאינטרסים שאינם קשורים לשגשוג הרשת אלא להעשרת יצרן מסוים שהוא מבעלי הרשת – צרכן זה לא זוכה ל"רווחה", אלא רק למראית-עין של רווחה. כך בנוגע לכל מוצר, ולא כל שכן בנוגע לספרות, תחום שיש לו השפעה על הרמה הלשונית והתרבותית של החברה הישראלית, ועל עצם זהותה.
       
    קודמך בתפקיד, דרור שטרום, ידע זאת, ולכן קבע כי "צומת לא תתחייב כלפי מי מבעלי מניותיה כל התחייבות ביחס לנתח שטח התצוגה או שטח המדף שיוקצה להוצאות הספרים המוחזקות על-ידי מי מהם, ולא תהיה צד של קביעת נתח כאמור". אלא שתנאי זה מופר באופן שיטתי. כדי להיווכח בזאת אין צורך בבדיקות שיימשכו חודשים. די לבקר בסניפי צומת ספרים ולראות כיצד שתי הוצאות, שמוציאות כ-10% מן הספרים הרואים אור בארץ, זוכות לשטח תצוגה של כ-70%, וכמה דלה הצגת הספרים של שורת הוצאות מרכזיות, כולל הוצאות שאיכותן היא שם-דבר. בעלי הוצאות כנרת-זמורה-ביתן ומודן מנצלים את רשת צומת שבבעלותם כדי להשתלט על שוק הספרים תוך מניעת תחרות הוגנת בין מגוון מו"לים ובין מגוון ספרים. זהו לב טענתנו, והוא לא זכה במכתבך אפילו לשורה אחת של התייחסות. עלייך להסביר, בלי פלפולים, מדוע אינך אוכפת הגבלה שנקבעה כתנאי לרשת, הגבלה שאילו נאכפה היה שוק הספרים נראה לגמרי אחרת, ושחובה עלייך לאכוף.
       
    כמה עצוב לראות שמי שממלאת תפקיד כה חשוב ורב-השפעה דבקה בהגדרה כה צרה של "רווחת הצרכנים", וקושרת אותה רק ל"תחרות מחירים נמרצת". התחרות בתחום התרבות היא בראש-ובראשונה תחרות בין יוצרים על מצוינות, ותחרות בין מו"לים על בחירותיהם בספרים ועל טיב התרגומים והעריכה. זהו אספקט מרכזי של "רווחת הצרכן". אפילו החוק שאת מצטטת, ולפיו את אמורה לפעול, מדבר לא רק על היבטים של מחיר, אלא גם על "איכות מיטבית של משאבי החברה". והנה, המצב שאת כה מרוצה ממנו מאיים על איכות הספרים בארץ ועל משאבי החברה, דהיינו על המצוינות של הספרות המקורית והמתורגמת (שכבר מזמן רחוקה מלהיות מצוינת). כיום הולכת ופוחתת יכולתם של מו"לים להוציא ספרים טובים באמת, ערוכים באמת, מתורגמים באמת, ומשאב מרכזי של החברה הולך ואוזל.
       
    אם התנהלות חסרת-רסן של רשת חנויות הספרים החזקה בארץ, במחיר גדיעת הוצאות הספרים, היא המצב החיובי בעינייך, לא נותר אלא לראות את שיקולייך כמפגע לתרבות, שיש להיאבק בו. כיום (כפי שאומר הפילוסוף הפוליטי מייקל סנדל מאוניברסיטת הרוורד, אחד מני רבים) "כבר מעטים האנשים שסבורים כי שווקים כלכליים חסרי רסן באמת משרתים את טובת הציבור. הם יוצרים שפע, אך גם מביאים לחוסר ביטחון ולסיכונים גדולים". נראה שנשארת מן האחרונים שלא למדו דבר ממה שהעולם כולו חווה בחודשים האחרונים.
       
    לידיעתך, קיימת הסכמה רחבה ביותר בין המו"לים – למעט שני המו"לים השותפים בבעלות על רשת צומת – כי הבעלות הצולבת מזיקה לענף הספרים באופן חמור, וכי יש לבטלה. מעטים העניינים שבהם קיימת הסכמה כה גורפת בין המו"לים, בתוספת תמיכה רחבה של סופרים, עורכים, ולמעשה כל מי שפועל בשדה הספרותי. בעניינים אחרים מתנהל ויכוח, למשל בעד או נגד מבצעי הנחות (אני מן התומכים הגדולים בהמשך המבצעים, כל עוד לא ישמשו להטיה שיטתית לטובת מו"ל מסוים), או בנוגע לאופן שבו יש לפעול לריסון עמלת-התיווך השערורייתית שגובות הרשתות. אך באשר לבעיית הבעלות הצולבת, ההסכמה היא גורפת וחד-משמעית. אולי ראוי שתשאלי את עצמך מדוע הוצאות גדולות, שבימים כתיקונם מתחרות זו בזו – מדברות בקול אחד, רם וברור, בעניין האנומליה שגורמת ההתנהלות של רשת צומת, סבורות שהגיעו מים עד נפש, ומשלבות ידיים במטרה לבטל את הבעלות הצולבת. אולי ראוי להאזין למי שמכיר לעומקו את ענף הספרים, ולא רק את המספרים שבתחתית המאזן של שנה לא רלבנטית.
       
    כאמור, רשת צומת תמשיך לשגשג גם תחת בעלים שאינם מחזיקים הוצאת ספרים. היא תמשיך מן-הסתם להציע ספרים בהנחות גדולות, והקונים ימשיכו לפקוד בהמוניהם את סניפיה בכל פעם שהיא תציע מבצע-הנחות חדש. התחרות בין שתי הרשתות תמשיך להיות עזה ודינמית. אך שיחרור רשת צומת מכמה מבעליה הנוכחיים יחזיר סוף-סוף לשוק הספרים תחרות בריאה לא רק בין רשתות אלא גם בין מו"לים, ובין ספרים, לטובת הצרכן ולטובת חברה שמבקשת לא רק ערימת ספרים בזול אלא תרבות ספרותית אמיתית.
       
    אני מבקש איפוא לקבל ממך תשובה עניינית ומנומקת בפרטיה, בלי לחמוק להצהרות כלליות וריקות. זאת, לא משום שאני תמים להשלות את עצמי שתתנערי מתגובתך האוטומטית, אלא מסיבה אחרת: בשנה-שנתיים הקרובות עתידות להתחיל לקרוס הוצאות ספרים חשובות בארץ, ויום אחד, והוא קרוב, כשהמצב כבר יהיה בלתי הפיך, וכשטעמו של דור קוראים שלם יושחת בספרים שאינם ממש ספרות, ואינם כתובים ממש בעברית – יקראו הסופרים להקמת ועדת חקירה. או-אז נוכל להציג את מכתב התשובה שלך ונדע מדוע ישבה הממונה בחיבוק ידיים כשעוד היה ניתן לפעול ולעצור את תהליך ההתפוררות.
       
    מאחר שלא השבת על מכתבי הקודם אני רואה צורך לפרסם מכתב זה ברבים, במקביל לשליחתו אלייך.

     

    פרופ' מנחם פרי
    החוג לספרות, אוניברסיטת תל-אביב
    עורך הספריה החדשה

     

    פורסם ב-24.11.08




























































































    רשת צומת היא כיום גורם מכריע בקביעת גורלו של ספר. אף שמבחינת מספר החנויות שלה היא קטנה מרשת סטימצקי, נמכרים בה ספרים רבים יותר, ולמעשה היא רשת חנויות הספרים החזקה בישראל. היה ניתן לברך על הצלחת הרשת אלמלא הוכתבה התנהלותה במידה רבה על-ידי הבעלים של הוצאות כנרת-זמורה-ביתן ומודן, השותפים בבעלות על הרשת, ומשתמשים בה לצורכיהם. מי שאישר את הבעלות הצולבת היה דרור שטרום, הממונה דאז על הרשות להגבלים עסקיים. נראה כי שטרום לא העריך נכונה את משמעות העסקה כשהרשת תגדל. אך כיום הדברים ידועים. נתונים שחושפים את עומק האנומליה הובאו לאחרונה בפני הממונה הנוכחית, רונית קן, אשר בידיה הסמכות לשים קץ למצב הבלתי-תקין. כשירות לציבור, אנו מפרסמים כאן מידע על המגעים שהתקיימו עימה.

    מדור "מחוץ לספרות" עוסק בהערות ותגובות על המתרחש בעולם שסובב את חיי הספרות, ועניינו אקטואליה ופולמוס בנושאים שנושקים במידה זו או אחרת לפעילות הספרותית ולאנשיה. המדור אינו קבוע ויפרסם רשימות חדשות בהתאם לצורך להגיב או להעיר על אירועים שיש בהם עניין מיוחד לקהל אוהבי הקריאה. הקוראים מוזמנים להגיב.




    חיפוש טורים 




    כל הטורים האישיים >>>
    טורים של מנחם פרי >>>




     

    למשלוח תגובות הקליקו כאןנשמח לפרסם כל תגובה עניינית ובטעם טוב, בהתאם לשיקול דעתנו.

    רווה שגיא: נדמה לי שגם אם יאולצו המו"לים החולקים בעלות על צומת ספרים למכור את חלקם ברשת, הרי ברור שצעד כזה ייעשה רק על פני השטח, ומאחורי הקלעים ייסגרו עסקאות שבעל-פה בין אותן הוצאות, ואותם בעלים, וכל מו"ל או עורך (או סופר) שיצא נגדם יצא מופסד במכירות ספריו ברשת צומת ספרים. כי הרי עד כה הם התפרנסו יפה כל-כך זה מזה, וכי למה שיחדלו כעת?
      
    מנחם ידידי, לצערי אנחנו שייכים לעולם אחר. היום שם המשחק הוא לא רווח תרבותי ואיכות אלא כסףסכסףכסףכסף. ורק זה...
    רווה שגיא הוא מחבר הרומאן 'כל הדרכים' (הספריה החדשה, 2006).

    תמר פלג: רווה, החשש שלך לא מופרך בעיני, וזו גם הסיבה שבהצעת החוק שניסחנו בזמנו להסדרת שוק הספרים לא הסתפקנו בסעיף שאוסר על בעלות צולבת, והוספנו סעיפים שמחייבים רשת להציג באופן סביר את ספריהם של מגוון מו"לים. אבל אם אבי שומר ישתחרר משני שותפיו המו"לים ויהיה חופשי לנהל את הרשת בלי התחשבות מיוחדת באינטרסים של מו"ל מסוים, מדוע שיתעקש לתת עדיפות כה משמעותית ברשת שלו דווקא להם? הרווח שלו ממכירת ספרים אינו תלוי בשיוכו המו"לי של הספר.
      
    בעניין כסףכסףכסף, הטענה נגד הממונה לא קשורה דווקא לעניין התרבותי והאיכותי. שוק הספרים סובל מאפליה בוטה של יצרן מסוים על-פני כל האחרים בשל בעלותו של יצרן זה על הגורם-המשווק החזק בשוק. משרד הממונה אינו אוכף על רשת צומת מגבלה שהוא-עצמו הטיל עליה, שנועדה לשמור על האיזון בשוק הספרים. כתוצאה מכך נפגעת התחרות הבריאה שהממונה כה מהללת, ויצרנים חשובים בשוק עומדים בפני קריסה, פשוט כך. כלומר, מנקודת-הראות הצרה של רשות ההגבלים העסקיים, דהיינו מן הזווית של עידוד התחרות כדי להביא להורדת מחירים, המצב הקיים מאוד בלתי-תקין. מנחם התייחס כמובן במכתב שלו גם להיבט התרבותי והאיכותי, שהרי זה הכוח-המניע של פעילותו הספרותית, אבל בעיית הבעלות הצולבת עומדת לעצמה.

    שי: לטעמי המכתב ארוך מדי והיה צריך להתמקד בבעלות הלא-חוקית של הוצאות כנרת-זב"מ ומודן על רשת צומת ספרים ובהשפעות השליליות שיוצאות מכך.
    מערכת הספריה החדשה: והנה עדות מהשטח לאופן שבו עובדת שיטת רשת צומת: באה קונה ובוחרת, באופן חופשי, שני ספרים של הספריה החדשה, והנה עטות עליה המוכרות, לוקחות מידיה את שני הספרים תוך השמצתם ומפצירות בה לקחת שניים אחרים, של זמורה-ביתן ושל מודן. לקונה אין כמובן מושג מהם המניעים שמאחורי פעולת המוכרות, והיא יוצאת מן החנות ללא שני הספרים שהתכוונה לקנות לפני ההתערבות.
    רונית קן סבורה כי זהו מצב לגיטימי ואף רצוי, והיא מציעה לכולנו לנקוט בשיטות דומות וכך להשתתף בתחרות הבריאה והמיטיבה. כפי הנראה לא תיוותר לנו כל ברירה אחרת.
     
     בניית אתריםבניית אתריםעיצוב: נעה לנדמן-שדה