אֲנִי חוֹטֵף יְלָדִים בְּמִקְרֶה שֶׁהַהוֹרִים מִתְנַגְּדִים

אֲנִי חוֹטֵף גַּם הוֹרִים אֲנִי חוֹטֵף נָשִׁים

בְּמִקְרֶה שֶׁהַבְּעָלִים מִתְנַגְּדִים אֲנִי חוֹטֵף גַּם בְּעָלִים

אָז אַף אֶחָד לֹא מְנֻתָּק מֵהַסְּבִיבָה הַטִּבְעִית

אֲבָל נְעָרִים אֵיךְ שֶׁהֵם נִרְאִים מוּכָנִים

לְנוֹף לְמוֹתָרוֹת נְעָרִים כְּמוֹ פִּילַגְשִׁים

דָּאוֹנִים אֶפְשָׁרֻיּוֹת וְכָל מַה שֶּׁיֵּשׁ בִּנְעָרִים

אֲנִי חוֹטֵף כְּמוֹ שֶׁרַק אֲנִי יָכוֹל לַחְטֹף.

אֵינֶנִּי חוֹטֵף בַּסִּגְנוֹן הַיָּשָׁן. (לְדַעְתִּי) צָרִיךְ הִתְעַלְּמוּת

אוֹ אֲפִלּוּ לֹא לַדַּעַת אֵיפֹה חַיִּים כְּדֵי לַחְטֹף כָּאן

חֲטִיפָה מְקֻבֶּלֶת, (בֵּינֵינוּ לְבֵין עַצְמֵנוּ) אֵין כָּאן יְעָרִים

בְּחֻרְשׁוֹת הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת אֶחָד צָרִיךְ לְהַרְהֵר פַּעֲמַיִם

וּכְבָר הוּא מוֹצֵא עַצְמוֹ בְּטִיּוּל שֶׁל שַׁבָּת.

זִכְרוֹנוֹת שְׁמוּעוֹת, אוּלַי אֵינִי בָּנוּי בִּשְׁבִיל זֶה

אֲבָל כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ חֲדָשׁוֹת יוֹצֵאת לִי הָרוּחַ מֵהַמְּפָרְשִׁים

וְהַנֶּחְטָפִים לֹא מְפַחֲדִים. קוֹל יִשְׂרָאֵל מַרְגִּיעַ בְּכָל מָקוֹם.

בַּנֶּגֶב אֶפְשָׁר לַחְטֹף נְעָרִים בְּאֶמְצַע הַיּוֹם

אוֹר גָּדוֹל אֲבָל אֵיפֹה רוֹאִים שָׁם נְעָרִים.

מֵרֹאשׁ אֲנִי רוֹשֵׁם בִּנְיָנִים בִּלְתִּי צְפוּיִים

נַעֲרֵי הַנֶּגֶב נִשְׁמָרִים וְהוֹלְכִים מֻקָּפִים בְּחוֹטְפֵי נְעָרִים.

וְלָכֵן אֵינִי מְבַסֵּס תַּעֲנוּג עַל פַּחַד בַּזְּמַן הַזֶּה אֲנִי מְוַתֵּר

מִי שֶׁאֲנִי חוֹטֵף אֵינוֹ יוֹדֵעַ וַאֲנִי כָּכָה תַּעֲנוּגוֹת סְמוּיִים

(לֹא רַק שֶׁ) אֲנִי חוֹטֵף וַאֲנִי מַעֲמִיד פָּנִים.