HIDDEN>שירים מספרי סימן קריאה>דברי שיכחון ושלווה>

שניים של גבריאל פרייל

דברי שִׁכָּחוֹן ושלווה


לג'ני נ.

אָכַלְתִּי לֶחֶם-עֶרֶב עִם הַנָּסִיךְ מִסִּיאָם, חוּם הַפָּנִים וּלְבֶן הַחִיּוּךְ.

הוּא לָבַשׁ חֲגִיגִיּוּת וְעַנְוַת רוּחַ כְּעוֹר רִאשׁוֹן לְגוּפוֹ.

דִּבֵּר כִּלְאַחַר יָד עַל לוֹנְדּוֹן וּנְיוּ-יוֹרְק –  כְּפָרִים גְּדוֹלִים מְחֻסְּרֵי

                                                                                               פִּלְאֵי אֱמֶת,

וְזִכְרוֹנוֹ עָמַד עַל אַנְשֵׁי מוֹלַדְתּוֹ קְטַנֵּי הַקּוֹמָה, אוֹכְלֵי הָאֹרֶז הַחִוֵּר

וְעַל הַפְּרָחִים שָׁם עֲצוּמֵי הַגֵּאוּת, בְּלַהַט מַזְעִיקִים צִבְאוֹת צִבְעֵיהֶם.

אַגַּב הַנְמָכַת קוֹל נָמוּךְ, הוֹסִיף בֶּן סִיאָם, שֶׁאֵין כַּשִּׁכָּחוֹן הַגָּמוּר

                                                                                הַמָּצוּי אֵצֶל בּוּדְהָא –

אַף אַדְוָה קְלִילָה לְעוֹלָם לֹא תִּפְגַּע בְּיָמָיו

וְאֵין כְּרִגְעוֹן עוֹנוֹת-הָאֵין-קֵץ הַהוֹזוֹת בְּפַרְדֵּסָיו.

 

פֶּתַע נָשְׁבָה רוּחַ מִקֶּרֶן-רְחוֹב, דִּבְּרָה תְּפִלָּה שֶׁמֵּעֵבֶר לַגְּשָׁרִים,

וְהַבָּשָׂר נֶעֱצַב מְאֹד וְדָמַם בַּעֲמָקָיו הַיְּעוּדִים,

עֵת דֶּרֶךְ הַזְּגוּגִית נִשְׁפְּכָה שְׁקִיעָה צְפוֹנִית, אַפַרְסְקִית

וְרָאִיתִי אֶת גֶ'נִי, מַפְרִיחָה לִי כְּפָרֵי דְּבָרֶיהָ הַשְּׁלֵוִים.

 

*


על לאה שאיננה

 

לֵאָה אֵינֶנָּה. וַאֲנִי בְּבֵית-הַקָּפֶה

מְנַסֶּה לְהַפְרִיחַ דְּבָרִים

עַל-יַד הַסֵּפֶל הַחוּם

כְּאִלּוּ לֵאָה עוֹד פֹּה.

 

וְהֵם נִשְׁמָעִים כְּבִמְקוֹמָם

בָּעוֹלָם לֹא שֻׁנָּה

בְּטֶרֶם יָשְׁנָה.

 

עַכְשָׁו אֵין מִי שֶׁיַּסְבִּיר

אֶת יְשִׁימוֹן הֵעָדְרָהּ.

בְּזַרְזִיפִים נִלְאִים

דָּעֲכוּ עֲצָמִים.

וּבְכָל הַמְּקוֹמוֹת

הִכְבִּיד אֵלֶם הַמַּרְאוֹת

בִּירוּשָׁלַיִם יֻתְמוּ בָּתֵּי שִׁיר

וּמִן הַסֵּפֶל הַחוּם

עוֹלָה הַמְּלִיחוּת

שֶׁאֵין מִלְּבַדָּהּ אַחֶרֶת.


    שני שיריו של המשורר העברי-אמריקני גבריאל פרייל נדפסו בחוברת סימן קריאה 9 (1979), במסגרת מאמרו של מנחם פרי "העונה המאוזנת: על מבנה-העומק של שירי פרייל".

 

הראשון, "דברי שיכחון ושלווה", הוא משיריו המוקדמים של פרייל. לכאורה הוא מתאר ארוחת-ערב בחברתו של איש סיאמי, אך עיקרו – המתברר בבית האחרון – הוא ניסיון לתאר את סוג השלווה של ג'ני, האשה שהשיר מוקדש לה.

 

השיר "על לאה שאיננה" נכתב בשנת 1970 לאחר מותה של לאה גולדברג: פרייל מתאר את תחושתו לאחר ששמע את בשורת מותה. אט-אט חודרת לתודעתו ההכרה בהיעדרה. אנו מביאים כאן את השיר במלאת מאה שנה להולדתה של גולדברג ב-29.5.11.

 

חיפוש שירים 




 

שירים קודמים של פרייל באנתולוגיה:
פרידה, גבריאל פרייל
השירים הקודמים:
ברדיצ'בסקי בית, אבות ישורון
ממך אלייך, יעקב גלאטשטיין
קוורטט ראשון, ת.ס. אליוט
מתוך 'גאודט', טד יוז
שיר ילדים, יאיר הורביץ
חוה מביאה לאדם את התפוח, מאנגר
אשה שטופת גשם, לאה איני
בשעת ההתבהרות, יאיר הורביץ
טרם ישנה אותם הזמן, ק.פ. קוואפי
לחטוף בארץ, יונה וולך
מחבואים, דליה רביקוביץ
אלמוות, מרדכי גלדמן
גם אני ידעתי אהבה, חנוך לוין

שלושה מתוך 'עם מות', אוֹרי ברנשטיין

הרהורים על בעיית הלאום, זביגנייב הרברט
כתובת חשמל נעה, מאיר ויזלטיר
ילד שמן, מרדכי גלדמן
פוגת-מוות, פאול צלאן
כמו חול [שתי גרסאות], דליה רביקוביץ

ועוד - - -

כל השירים עד כה >>