בֵּין גַּעְגּוּעֵי הַלַּיְלָה

הַחֲרִישִׁים, הָרַכִּים,

אָבוֹא אֵלַיִךְ.

בְּצַל זִכְרוֹן נְעוּרִים

אֵחָבֵא  –

וְאַתְּ לֹא תִּרְאִינִי.

אוּלָם בְּנוּמֵךְ

אֶתְרַקֵּם בַּחֲלוֹמֵךְ הַבְּתוּלִי, הַצָּחוֹר.

בִּדְמוּת זְבוּב-רִקְמָה

אֶעֱמֹד לִי דּוּמָם

עַל גִּבְעַת שָׁדֵךְ הַחִוֵּר, הַחוֹלֵם.

דּוּמָם אֶעֱמֹדָה.  –

*

בְּאֶצְבָּעוֹת עֲנֻגּוֹת

פּוֹרֵט הַגֶּשֶׁם

מַנְגִּינַת-נְכָאִים חֲרִישִׁית

עַל עוּגַב הַלַּיִל הַשָּׁחוֹר.

עַתָּה נֵשְׁבָה בַחֲשֵׁכָה

אִישׁ בְּבֵיתוֹ

–  הַיְּלָדִים הֵן נִרְדָּמוּ  –

וְנִשְׁתֹּק לַגֶּשֶׁם,

כִּי יָשִׂיחַ עָצְבֵּנוּ.

כִּי אֵין עוֹד מִלָּה בְּפִינוּ,

רַגְלֵינוּ כָבְדוּ

מִן הַיּוֹם

וְאֵין בָּן הַמָּחוֹל עוֹד.