עַם אַחֵר אֱסֹף לְךָ,

בְּחַר.

אֲנַחְנוּ עֲיֵפִים מִמָּוֶת וּכְבָר מַתְנוּ,

כְּבָר אֵין לָנוּ יוֹתֵר תְּפִלּוֹת,

עַם אַחֵר אֱסֹף לְךָ,

בְּחַר,

כְּבָר אֵין לָנוּ יוֹתֵר שׁוּם דָּם

כְּדֵי לִהְיוֹת קָרְבָּן.

בֵּיתֵנוּ נַעֲשָׂה מִדְבָּר עַכְשָׁו.

הָאֲדָמָה לֹא מַסְפִּיקָה בִּשְׁבִיל קְבָרֵינוּ,

כְּבָר אֵין יוֹתֵר קִינוֹת בַּעֲבוּרֵנוּ,

כְּבָר אֵין שִׁירֵי מִסְפֵּד

בְּכָל סִפְרֵי קָדְשֵׁינוּ.

אֵל חַנּוּן,

קַדֵּשׁ נָא אֶרֶץ חֲדָשָׁה

וְהַר אַחֵר.

אֲנַחְנוּ כְּבָר פִּזַּרְנוּ אֶת הָאֵפֶר הַקָּדוֹשׁ

עַל-פְּנֵי כָּל הַשָּׂדוֹת, כָּל אֶבֶן.

שִׁלַּמְנוּ בִּזְקֵנִים,

בִּצְעִירִים, בְּטַף,

מְחִיר כָּל אוֹת שֶׁבַּדִּבְּרוֹת שֶׁלְּךָ.

אֵל חַנּוּן,

הָרֵם אֶת גַּבָּתְךָ הַמִּתְלַקַּחַת,

הַבֵּט וְתֵן לְכָל אֻמּוֹת תֵּבֵל

אֶת הַיָּמִים-הַנּוֹרָאִים וְהַנְּבוּאוֹת.

בְּכָל לָשׁוֹן מְהַמְהֲמִים אֶת מִלָּתְךָ -

אוֹתָן לַמֵּד אֶת מַעֲשֶׂיךָ,

אֵיךְ לַעֲמֹד בַּנִּסְיוֹנוֹת.

אֵל חַנּוּן,

בְּגָדִים פְּשׁוּטִים תֵּן לָנוּ,

בִּגְדֵי רוֹעִים מֵאֲחוֹרֵי צֹאנָם,

וְנַפָּחִים עִם קוּרְנָסָם,

וְשֶׁל כּוֹבְסִים, וְשֶׁל פּוֹשְׁטֵי עוֹרוֹת,

וְאַף בְּגָדִים גְּרוּעִים יוֹתֵר.

וְחֶסֶד אַחֲרוֹן עֲשֵׂה עִמָּנוּ:

אֵל חַנּוּן,

אוֹתָנוּ פְּטוֹר נָא מִשְּׁכִינַת הַגְּאוֹנוּת.

---

קדיה מולודובסקי כתבה את שירה המפורסם ב-1945. הוא תורגם לעברית שמונה פעמים (שידועות לנו), אלא שהתרגומים הללו התעלמו מן הצד הצלילי – מכך שהשיר כתוב במשקל – ולכן התקבלה בהם רק פרפראזה פרוזאית שלו. ברובם גם טעו המתרגמים בשורה השלישית והשביעית וקראו בה: "דערוַוייל" (בינתיים, לעת עתה), קריאה המשנה את משמעות השיר כולו, במקום לקרוא "דערוֵוייל" (בְּחַר). את הקריאה הנכונה אפשר לשמוע כאן מפי המשוררת עצמה.

תרגום זה מתפרסם לכבוד צאת חוברת מספר 16 של כתב-העת 'הו!', המוקדשת ליידיש ולערבית וכוללת (בין היתר) תרגומים של מנחם פרי מיידיש (לביאליק; לציליה דראפקין), ותרגום אחר לשירה של קדיה מולודובסקי (מאת עמוס נוי).

© כל הזכויות בעברית שמורות למנחם פרי.

עוד שירים מיידיש באנתולוגיה >>

כל השירים באנתולוגיה >>