'יצירת המופת' היה הרומאן הראשון שעמו פרצה אנה אנקוויסט לתודעת הקוראים באירופה (1994).

יוהאן סְטֶנקאמֶר, צייר אמביציוזי ומצליח, מתכונן לפתיחת תערוכה של עבודותיו החדשות במוזיאון העירוני המכובד באמסטרדם, אשר מן-הסתם תביא לפריצה בינלאומית של הקריירה שלו. האם יגיע מאמריקה לפתיחה (כתקוות אמו של יוהאן) גם אביו, שאותו לא ראה יותר מארבעים שנה, מגיל ארבע? (אז לא הבין שאביו בורח עם זמרת אופרה ולעולם לא יחזור.) האם יוכל יוהאן למחוץ את אביו (הצייר לשעבר) בהצלחה שלו?

שלושה ימים עזי-רגש נמשך ההווה של הספר, ובהם אנו מתוודעים אל אחיו של יוהאן, אוסקר, אוצר-אמנות מסוגר; אל אמו ואל מניפולציות ההפרד-ומשול שלה כלפי שני האחים; אל אהובתו של יוהאן בהווה; אל בניו; אל אשתו-לשעבר אלן; ואל חברתה הטובה ליסה, פסיכואנליטיקנית שיודעת להקשיב. כל אלה אמורים לחגוג בארוחה החגיגית לאחר הפתיחה, שמארגנת האם.

'הסוד', הרומאן השני של אנקוויסט (הראשון בעברית, ב-2003), היה רב-מכר בארץ, וכבש את לב הקוראים בעוצמת האיפוק שלו. לאורו, דומה ש'יצירת המופת' יפתיע: זה רומאן ראשון מטלטל העולה מהרבה בחינות על זה שבא אחריו. מפלא כתיבה אל פלא כתיבה מתקדם הספר עד לברקים ולרעמים שבסיום. "לא לעתים קרובות רואים רומאן בכורה, שבלי שום מאמץ, מתחרה כך בעילית המבוססת"... "אנקוויסט יודעת כיצד לעורר מתח... היא כותבת שורת משפטים מסמרי שיער", כתבו הביקורות בהולנד, ובצדק רב. ובארץ: "אם יש ספר אחד שאתם חייבים לקרוא כעת, זהו 'יצירת המופת' של אנקוויסט". (יקיר בן-משה); "'יצירת המופת' מתעלה על 'הסוד'... רומאן סוחף... סימפוניה גדולה... דרמה משפחתית אדירה באיפוק ובשקט מצמררים ממש". (פאר פרידמן)