"חוויות קריאה מרגשות... איכות שירית מובהקת"   מתוך "תמיד יהיו חסרות לנו המלים" ביקורת על 'הרבה צרות היו לו עם המלחמות' מיקי אנגל,  Time Out תל-אביב, 3.1.08            עם סיום הקריאה ב'הרבה צרות היו לו עם המלחמות' מאת וולפגנג בורכרט מכה הניגוד החריף שבין הסיפור הפותח את הקובץ לסיפור הנועל אותו בעוצמה רבה. הראשון, "שישיפוש, או המלצר של הדוד שלי", מגולל את סיפורו של דוד טוב לב עם פגם דיבור דרך עיניו של ילד רגיש, ונראה כמו פתיחה לקובץ סנטימנטלי ולא מזיק. אלא שממנו ואילך הולכים ונפרשים 17 סיפורים קצרים המעמידים במרכזם חוויות טראומטיות מימי מלחמת העולם השנייה (...) עד שהזוועה ההולכת ותופחת מסתיימת בקרשנדו פראי, בסיפור "בחודש מאי, בחודש מאי קראה הקוקייה", מניפסט אלים ומיואש על חוסר התוחלת האנושית בין שתי מלחמות עולם.     התפתחות הקובץ מאפיזודה קאמרית ילדותית לקרשנדו אנטי-מלחמתי היא רק אחת מחוויות הקריאה המרגשות שמציעה שמציעה ההוצאה המחודשת (והערוכה מחדש) לקובץ הסיפורים של בורכרט. (...) בורכרט אינו סופר דידקטי, והקיום הטרגי של גיבוריו מומחש על ידו באופן חי ומגוון. הגיבורים, כולם גרמנים עממיים ולא מתוחכמים, קרועים בין שדה הקרב לחזית ולא מסוגלים להתמודד עם המציאות הקשה במלים. (...) אלא שאת העולם האפרורי והמדכדך שלהם מאיר בורכרט באיזה רגע פיוט יפהפה.     בכל סיפור מצליח בורכרט לברוא עולם בזעיר אנפין שמרכיביו הם בלבול, מצוקה וחוסר מוצא. העלילות (...) מסופרות במשקל, במצלול ובאיכות שירית מובהקת שהשתמרו יפה בתרגומו המצוין של גבריאל צורן.     הספרים "אינם אלא פירוש לעשרים אלף העמודים הבלתי נראים, עמודי סיזיפוס, שמהם מורכבים חיינו, אשר בשבילם איננו מכירים לא מלים, לא דקדוק, ולא סימנים". אף ש'הרבה צרות היו לו עם המלחמות' עשוי כולו ממלים, מדקדוק ומסימנים, נדמה כי אלפי העמודים הבלתי נראים בחיי מחברו לא היו יכולים לזכות להנצחה ראויה יותר.