ילד שָׁמֵן

מרדכי גלדמן

בְּשׁוּלֵי הָאוֹטוֹבּוּס יֶלֶד שָׁמֵן

כְּפִיל תִּינוֹק חַכְלִילִי לְחָיַיִם,

רֹאשׁוֹ שָׁמוּט עַל עֲרֵמַת מִשְׁמַנָּיו

וְאֶצְבָּעוֹ בַּ"בַּלָּשׁ" שֶׁעַל יְרֵכָיו,

וְנַפְשׁוֹ מְבַצְבֶּצֶת עֲדִינָה מִפָּנָיו

כִּי גַּם בְּהִטַּלְטֵל הָאוֹטוֹבּוּס

בָּשָׂר חֲגוֹרַת הַצָּלָה לָהּ

בְּמִשְׁמַנִּים הִיא סְפוּנָה,

יֶלֶד בַּעֲרֵמַת בָּשָׂר

וְהַחַיִץ הַתּוֹפֵחַ בֵּינוֹ לָעֲצָמִים

בֵּינוֹ לִתְמוּרוֹת הָאַקְלִים

בֵּינוֹ לַצְּבָעִים וְלָאוֹר

בֵּינוֹ לְאַהֲבַת סוֹבְבָיו,

שֻׁמָּן בָּהִיר וָרַךְ יְכַס עַל עִצְּבוֹן תְּחוּשׁוֹתָיו

יַכְהֶה עֻקְצֵי מַחֲשַׁבְתּוֹ

יְזַמְזֵם לוֹ שֵׁנָה כְּמִטַּת פְלָנֶּל

וְיַעֲטֹף לְבָבוֹ.