HIDDEN>שונות שונות שונות>סופרים, עורכים ומבקרים כותבים על 'דרוש לחשן' מאת חגי ליניק>

סופרים, עורכים ומבקרים על 'דרוש לחשן' מאת חגי ליניק


חגי ליניק לא זכה לכתבות במוספי סוף השבוע לפני זכייתו בפרס ספיר, ואף לא לראיונות במוספי הספרות של העיתונים הגדולים. גם הביקורות על 'דרוש לחשן' לא היו רבות. וכצפוי, רשתות הספרים לא הבליטו אותו. אבל שורה של אנשי ספרות – סופרים, עורכים, מבקרים בעלי בלוגים עצמאיים, וגם היסטוריון אחד – יצרו זרם תת-קרקעי של התייחסות לספר, בפומבי או במכתבים פרטיים, זרם שהלך והתעצם.

ביקשנו וקיבלנו את אישורם לפרסם את הדברים. הנה תמציתם.

נילי מירסקי

'דרוש לחשן' הוא בעיני אחד הרומאנים המרשימים ביותר בספרות העברית של השנים האחרונות. כתיבתו של ליניק מקורית מאוד, רבת מעוף, מנוערת לגמרי מדפוסי מחשבה שיגרתיים: הוא נוגע בשכול מזווית בלתי צפויה, עם הבלחות פתאומיות של הומור שמאיר את הכאב באור חדש, מתעתע לפעמים. עיקר כוחו בלשונו הדחוסה, העוצמתית, הרצופה בדימויים מפתיעים, פה ושם גם גרוטסקיים. הריתמוס המיוחד וגודש הדימויים הזכירו לי את הפרוזה הנפלאה של פסטרנק המוקדם.

 

משה רון

'דרוש לחשן' הוא רומאן משפחה שכמותו עוד לא קראתי.

 

דן מירון

'דרוש לחשן' הוא נדבך מוצק בבניין הפרוזה הישראלית, המוקם בלב הפחונים ובנייני הארעי של הסיפורת שלנו כיום. יש בו הצגה נבונה, אמיצה וחסרת סנטימנטליות של נושא "השכול" – דבר שהוא הישג חשוב בפני עצמו. אבל יש בו יותר מזה. 'דרוש לחשן' מספר בסופו של דבר על הבלתי צפוי המסתתר מתחת לפני השטח של הוויה חברתית מוכרת כביכול.

 

עמרי הרצוג

'דרוש לחשן' יצא לאור כמעט במקביל ל'נופל מחוץ לזמן' של גרוסמן, ושניהם מקיימים שיחה מרתקת ביניהם, שיחה שכדאי לנכוח בה.

 

יהודית רותם

זהו אכן רומאן בעל איכויות נדירות. מרגע שפתחתי אותו לא הנחתי אותו מידי במשך שלושה ימים בכל רגע פנוי. לתיאור של הזוג יש איכות של סכין שמסתובבת בתוך הקישקעס. הרי זה מה שאמר קפקא על הכתיבה, שעליה להיות כסכין.

 

יהודה ויזן

'דרוש לחשן' הוא הספר הכי טוב שאתם לא מכירים. אחד הסודות השמורים הטובים ביותר שיש לספרות להציע. עומד לפנינו סופר שיצא לדרך של ממש.

 

יותם שווימר

רומאן מקורי ומעניין, שליניק מתגלה בו כווירטואוז של שקט (ולחישה). יש עוצמה רבה בטקסט החריג והבשל שכתב ליניק, והפרוזה המאופקת שלו נצרבת ואינה מרפה.

 

משה צוקרמן

זה אחד הספרים המטלטלים שקראתי בשנים האחרונות, ובעיני – יצירת-מופת.

 

תמר משמר

ספרו החדש של חגי ליניק הוא ספר שבורא עולם מלא, והוא בוודאי אחד הרומאנים המקוריים החשובים שהופיעו כאן השנה. מומלץ בחום!

 

אגי משעול

קראתי בשלושה ימים ולא הפסקתי לדבר עליו עם כולם. 'דרוש לחשן' הוא ספר נדיר באיכותו ובשלותו. זוהי פרוזה משובחת, חדה וחכמה, החודרת בפיכחון הישר לתוך חוויית השכול ללא שמץ רגשנות.

 

אילנה ברנשטיין

לספר הזה דרוש כרוז. לעתים רחוקות מוזמנת הקוראת לפלוש לאינטימיות של הדמויות באופן שמאפשר לה להתיך את רגשותיה ברגשותיהם. להפוך את סיפורם לסיפור שלה.

 

נורית גרץ

כוחו של 'דרוש לחשן' הוא ביכולתו לתאר מציאות שאינה אלא הד, צל, של הריק הממלא אותה – ולהחיות את הריק הזה, להפוך לנוכח את מה שאבד, נעדר ואיננו. וזו הגאונות של הספר.

 

אילת שמיר

קראתי את 'דרוש לחשן' ונעניתי לקולו המיוחד – קול נוקב ומכונס גם יחד, עוקצני אבל גם סלחני, ובעיקר משפחתי מאוד ובודד מאוד. מתחת לכל זה מסתתר עצב גדול, וקשה שלא להקשיב לו.

 

לי עברון-ועקנין

כשהתחלתי לקרוא את הספר, אף שהבחנתי מיד שהוא כתוב היטב, חשבתי שלא אתחבר לדמויות, שאין לי דבר במשותף עם האנשים האלה. אבל מצאתי את עצמי קוראת בשטף, מתרגשת ונקשרת בהדרגה אל הדמויות, משום הכתיבה המדויקת, הרגישה (גם אם כלל לא רגשנית), העמוקה, ומשום האמת. ספר נקי ומצוין.

עדנה אברמסון
העברית של ליניק היא פסטיבל ופינצטה ופסיכולוג, עם יכולת חדה כתער לתאר מצבים עלילתיים ונפשיים כאחד בצורה שלרגע צוללת לתהומות הנשמה ודולה משם את המלים המדויקות ביותר, ולרגע מלהטטת על קו קומי-גרוטסקי. הוא שואב אליו בכוח אדיר. זהו קול ספרותי בעברית שאין לי כל כוונה להמשיך לפספס.




אנו מוסרים את תודתנו לכל הקוראים הללו.