טוֹנים
יעקב גלאטשטיין

הַנַּעֲרָה הַבְּלוֹנְדִית עִם הַנֵּבֶל
הִיא שׁוֹדֵד מְחֻפָּשׂ:
בְּסַכִּין שֶׁל זְכוּכִית
מַתִּיזָה אֶת רָאשֵׁי-הַתְּכֵלֶת שֶׁל הַטּוֹנִים
וּמַשְׁאִירָה אוֹתָם מְפַרְפְּרִים בָּאֲוִיר.
גּוֹוְעִים בָּאֲוִיר. 

וְאַתְּ וַאֲנִי,
שֶׁלְּאֹרֶךְ כָּל הַלַּיְלָה
נִשַּׁקְנוּ לְתוֹכֵנוּ אֶת בְּכִי אֵיבָרֵינוּ.
רְאִי, אֵיךְ מְצַפְצֶפֶת עָלֵינוּ
הַנַּעֲרָה הַבְּלוֹנְדִית עִם הַנֵּבֶל,
וּמְנַגֶּנֶת לָנוּ שִׁיר-שֶׁל-לַעַג.
עַד אֵל-תּוֹךְ הַיּוֹם הַגָּדוֹל.
עַד אֵל-תּוֹךְ הַיּוֹם הַבָּהִיר.