נערה "מפגרת", תמה ומלאכית, שוכבת עם קורא-מוֹנים של חברת-החשמל, שהיא סבורה שנשלח אליה כמתנת יום-הולדת של אביה; אשה מוכה ופצוע-מלחמה מתחילים ביחד חיים חדשים, בעוד בעלה הקודם של האשה אורב להם; צעיר בודד, בן לניצולי-שואה. מקעקע על זרועו את המספר של אביו במחנה הריכוז ויוצא להרוג את הגרמני הראשון שיפגוש; בן לניצולי-מחנות, בעלי בית-קפה תל-אביבי, ש"ננטש" על-ידי הוריו לגדול בפנימייה, מגלה אחרי מותם, במחברת שכתב אביו, את האמת על חייו הנסתרים של ד"ר פולקר, מדען בן-כיתתו של האב, שתרם רבות לביטחון המדינה; טייס מצטיין לוקה במחלה מסתורית, שבה זהויות רבות מדברות בתוכו, והוא מוצא עצמו בדרך להפציץ את הוליווד; עוזר-תאורן לשעבר, שאשתו נטשה אותו, "מוצא" גוויה על השטיח בחדרו ומגלה בהדרגה מה קרה; סוחר-סמים לשעבר, המבקש לחזור למוטב, סבור שהתאהב בזונת-מלונות, ומגלה שגורמים ביטחוניים משתמשים בו לחיסול אוייב; צעיר, גאון-מחשבים, מפתח כפיל דיגיטאלי של עצמו, שאולי יאפשר לו להיעלם מחייו; נשים אנרכיסטיות נלחמות נגד שלטון הסנהדרין במדינת ישראל עתידית... אלה רק חלק מן הדמויות והמצבים עתירי-הדמיון בקובץ סיפוריו של דניאל (דני) דותן.

    הכתיבה של דותן חזקה, עכשווית, וקולה שונה מאוד מן הקול השכיח בספרות הישראלית בשנים האחרונות. סיפוריו הם דראמות של היאחזות נואשת בחיים. הגיבורים שלו משוטטים במבוכים של מציאות אובססיבית, אכזרית וכאובה, המתוארת בהומור שחור. במרכז כל סיפור עומד מעשה חריג, לרוב אלים.

    האירועים הקיצוניים – והדיאלוג שמנהלים הסיפורים עם מציאות קולנועית של סדרות טלוויזיה – באים, למעשה, לחשוף באופן מועצם מציאות של מצב-האדם. אותם סיפורים המתרחשים במחוז הפלילי של הקיום האנושי – שיש בו רציחות, העלמת זהויות, התחזות, כלא – מבליטים מרכיבים המתקיימים גם בחיים הרגילים והיומיומיים.

    דני דותן הוא חתן "פרס הספרות הישראלית" לשנת 1994, והיה סולן להקת ה"קליק".