תפריט צד 1>מקור>לשתות מהים של עזה>

שתפו בפייסבוק
"הלוואי שהיתה טובעת בים", אמר יצחק רבין ז"ל על עזה, בשנים שלפני "ההתנתקות", ובכך שיקף גישה ישראלית לרצועה זו על כמעט מיליון אנשיה – אותו "קן צרעות" שמוטב שלא היה משהיה, שעדיף להשכיחו, להדחיקו, להינתק ממנו, שהרי אינו אלא העזאזל המקוצר ("לך לעזה").


אבל במחנות הפליטים, בשכונות העוני של עזה – שישראלי הכיר דרך חלון הג'יפ המוגן או חדרי החקירה של השב"כ – חיים אנשים שראוי וחשוב להכיר אותם. עמירה הס הלכה לעזה וחייתה שם במשך כשלוש שנים, מקפידה תמיד שהכל יידעו שהיא ישראלית ויהודיה, וכך המשיכה גם בתקופת כתיבת הספר הזה.


התוצאה: ראיה מרתקת של עזה דרך עיניהם של אנשים חיים; עזה של אנשים בשר-ודם, בעלי זהות אישית וביוגרפיה, במבט 'מבפנים' – כי הרי אין להכיר חברה ואין לדווח על הקורה בה אם לא גרים בתוכה – אך גם 'מבחוץ', מבט של ישראלית, עם שאלות של ישראלית.


וכך, הספר הזה מספר סיפור נדיר, בלתי-נמנע עבור כל מי שמבקש להיות ישראלי מודע, סיפור שמאחוריו התהייה, מה בדיוק קרה לאדם העזתי בכפל השלטון הישראלי-פלסטיני; כיצד התמודד, בצד הבעיות הקיומיות הקשות שיש לו, עם בעיות זהות והשתייכות מורכבות פי כמה. ושאלת השאלות: האם השינויים הפוליטיים יחוללו גם שינויים פנימיים, אולי אפילו אצלנו – כי עזה, לדידה של עמירה הס, "מקפלת בתוכה את כל תולדות הסכסוך הישראלי-פלסטיני. היא מגלמת את הסתירה המרכזית של מדינת ישראל, את העצב הפתוח שלנו".


 
[מצטערים, הספר אזל.]
סוגפרוזה מקור, עיון ותיעוד
סדרההספריה החדשה
שם הספרלשתות מהים של עזה
שם המחבר/תעמירה הס
הספר בלועזיתDrinking the Sea at Gaza
המחבר/ת בלועזיתAmira Hass
עריכהשלומית אביאסף
מספר עמודים375
מועד הוצאה לאורתשנ"ז / 1996
מחיר קטלוגי70.00 ש"ח
דאנאקוד31-2690
סטטוסאזל