תפריט צד 1>תרגום>ככה זה קרה>

שתפו בפייסבוק
"אמרתי לו: תגיד לי את האמת, והוא אמר: איזו אמת? ושירטט בחיפזון משהו בפנקס שלו והראה לי, רכבת ארוכה-ארוכה עם עננת עשן שחור עבה, והוא מציץ מן החלון ומנופף לשלום במטפחת שלו.

    יריתי לו בין העיניים".

 

ככה זה קרה, וכך גם נפתח הרומאן הקצר והחזק הזה, מן היצירות הגדולות של ספרות המאה העשרים: האקדח שהיה מונח כל השנים במגירה יורה כבר בעמוד הראשון. לגיבורת הסיפור נותר רק לשבת על הספסל בגינה הציבורית ולנסות לספר לעצמה איך קרה שירתה בבעלה. והיא מתחילה מן היום הראשון, מן הרגע שבו נפגשו.

    במשפטים פשוטים, שגינצבורג שאפה ש"ייראו כמו סְטירה", נפרש כאן סיפורה של אשה שהתחתנה כדי ש"תמיד נהיה יחד, ובכל שעה אדע איפה הוא" – אבל לא ידעה איזה שמות לתת לדברים שהיא מרגישה, למה שעובר עליה.

    נוסח קודם של התרגום לעברית התפרסם בספריה החדשה בקובץ 'קולות הערב' (1994).

 

 

ספרים נוספים של נטליה גינצבורג בספריה החדשה:

העיר והבית

מיקלה שלי

ולנטינו

קולות הערב

כל אתמולינו

אִמרות משפחה


 

 
[במועדון הספריה החדשה ב-29 ש"ח]
סוגפרוזה תרגום
סדרההספריה הקטנה
שם הספרככה זה קרה
שם המחבר/תנטליה גינצבורג
הספר בלועזיתÈ stato cosi
המחבר/ת בלועזיתNatalia Ginzburg
שפת המקוראיטלקית
תרגוםמירון רפופורט
עריכהמנחם פרי
מספר עמודים91
מועד הוצאה לאורתשס"ה / 2005
מחיר קטלוגי58.00 ש"ח
דאנאקוד31-3949