הפרק הראשון של "ידידה מאנגליה" מכניס אותנו אל פנימו של בית אמיד, ששוררת בו אווירה עגמומית – תפאורה המזכירה לא-במעט ספרים קודמים של אניטה ברוקנר. אולם המספרת בספר זה, רייצ'ל קנדי, שונה מגיבורות ספרים אלה. שלא כמוהן, היא חיה בתנאים כלכליים קשים למדי ומתפרנסת משליש-בעלות על חנות ספרים לא-גדולה; ויש לה פילוסופיית-חיים מוצקה – והיא רדופת תודעה של ילדות עשוקה.

    רייצ'ל נמשכת, בעל-כורחה, אל החמימות של משפחת ליווינגסטון, המאמצת אותה ספק כבת ספק כבת-לוויה ומדריכה-בחיים לבתם הת'ר. נהייה זו עומדת בניגוד קוטבי להשקפתה, הגורסת שהחיים אינם עשויים להציע לאדם אושר שליו ועל כן עליו להתאזר בקשיחות, לאמץ לו התנהגות קרה ומחושבת, ולהימנע בכל מחיר מהסתבכות רגשית.

    בעיני רייצ'ל, הת'ר היא ניגודה הגמור, אשה פאסיבית ונטולת יוזמה, "עגלה", הנישאת בגיל עשרים-ושבע נישואים חפוזים מתוך היענות ללחץ המשפחה. הת'ר היא 'האחר' של רייצ'ל. היא מחפשת את השתקפותה בה על מנת לדחות אותה; היא רוצה-ולא-רוצה להיות כמותה.

    כתיבתה של ברוקנר, כלת פרס הבוקר לשנת 1984 והיסטוריונית של אמנות, מצטיינת בתיאורים קולעים להפליא, בעדינות ובאיפוק רב. ספרה הראשון, 'לצאת אל החיים', ראה אור בעברית ב"ספריה המעורבת" של ספרי סימן קריאה / הקיבוץ המאוחד והוצאת מעריב. מאז פירסמה ספר כמעט מדי שנה, והיתה לאחת הסופרות הפופולאריות ביותר בבריטניה ומחוצה לה.