צעיר בן־דמותו של דלמור שוורץ יושב ביוני 1909 באולם ראינוע, ומסתבר לו שהוא צופה בסרט אילם קופצני, המציג בזמן־אמת את היום שבו מזמין אביו את אמו למסעדה בקוני איילנד ומציע לה נישואים. הצעיר קם ממקומו באולם וצועק: "אל תעשו את זה, שום דבר טוב לא יֵצא מזה, רק חרטה, שנאה, סקנדל, ושני ילדים בעלי אופי מפלצתי".

את הסיפור המסעיר הזה, "בחלומות מתחילות התחייבויות", כתב שוורץ בסוף־שבוע אחד, כשהיה בן 21, ואין איש ספרות בארה"ב שאינו מכיר אותו. נאבוקוב מנה אותו כאחד מחצי תריסר האהובים עליו בסיפורת האמריקאית בת־הזמן, סיפור שערכו יעמוד לדורות. סיפורים כמו "פארסה מרה", "בינגו־סינמה" ואחרים שלו אף עולים על הסיפור הראשון בברק שלהם, בדיאלוג השנון, בסיטואציה המרגשת ובכושר ההמצאה.

דלמור שוורץ היה סופר יהודי־ניו־יורקי מובהק. הוא בישר את דור הסופרים היהודים־אמריקאים הגדולים (סול בֶּלוֹ, פיליפ רות, ברנרד מלמוד ואחרים), והשפיע עליהם. מעריצו סול בלו כתב עליו את הרומאן המצוין שלו 'מתנתו של הומבולדט'. גיבורו פון הומבולדט פליישר הוא דלמור בשנות ההרס העצמי שלו, שבהן הידרדר לאלכוהוליזם וסבל ממחלת־נפש.

שוורץ נפטר בן 52 בבדידות ובאלמוניות במלון דירות במנהטן. בשנים האחרונות דור קוראים צעיר מגלה אותו בהתלהבות, וסיפוריו הולכים ותופסים את מקומם הראוי המרכזי בקאנון הספרותי האמריקאי. זה ספרו הראשון המתורגם לעברית.