ככל שחולף הזמן ומתארכת הפרספקטיבה, כן מתבררת ביתר שאת מרכזיותו של ריימונד קארבר (1988-1938) לקאנון של הסיפור הקצר האמריקני בשנות השבעים והשמונים. לאחר הפוגה של כשנתיים וחצי, שבהן התרכז בכתיבת שירים, תסריטים ומאמרי ביקורת, הוא חזר ופירסם בין פברואר 1986 ליוני 1987 שבעה סיפורים חדשים. קצת יותר משנה אחר-כך מת. שבעה אלה הם איפוא סיפוריו האחרונים שנדפסו בחייו (לאחר מותו נמצאו בעזבונו סיפורים נוספים, המובאים לקורא העברי בקובץ 'עוד סיפורים'). שישה מהם מחזירים אותנו בבירור לטריטוריה הקארברית המוכרת, אל אותם חומרים אוטוביוגרפיים ביסודם – אותם מתחים, רגעי משבר ומצבים דלי-אופציות שפגשנו בקבציו הקודמים. היחסים שבמוקד הסיפורים השתנו מעט בהתאם לגילו של המחבר, כעת גיל העמידה: יש בהם דגש רב יותר על פרידות בלתי חוזרות ועל המוות, ובנוסח הסיפר ניכרת רחבות מסוימת לעומת קודמיהם. הסיפור השביעי, "שליחות", מספר על ימיו האחרונים של אנטון צ'כוב, אחד הסופרים האהובים והנערצים ביותר על קארבר (שגם הודבק לו לא פעם הכינוי "צ'כוב האמריקני"), והוא כמעט מכל בחינה חריג יחיד בכל יצירתו, ולדעת אחדים הטוב שבסיפוריו. החטיבה השנייה בספר זה כוללת את שבעת הסיפורים שפירסם המחבר בקובץ המעורב 'אִשִׁים' שיצא לראשונה בארצות-הברית ב-1983, וכן סיפורים נוספים, אשר לא כונסו בספר קודם לכן. לפחות אחד מהם, "מותו של הארי", יוצא דופן ביצירתו של קארבר, בכך שהוא משחק, באירוניה בוטה, בתחבולת המספר הבלתי-מהימן. הספר כולל אחרית דבר מאת המתרגם משה רון.     סיפורים נוספים של ריימונד קארבר בספריה החדשה: עוד סיפורים