בדרך /דרור בורשטיין

 

פתיחת הנובלה הראשונה:

1/  האחים

וינה, 2 באוקטובר 1907

­­­

הוא קובע פגישה עם אחיו הצעיר ביום רביעי שניים באוקטובר בשעה שתים־עשרה בְּרִיזֶנְרַדְפְּלָץ, ליד הגלגל הענק, ומגיע עשרים דקות לפני כן, קונה כרטיס זוגי ותופס מקום בתור, מתקדם לאט עם התור, והשעה שתים־עשרה מתקרבת, אבל אחיו הצעיר מאחר כהרגלו ולא מופיע כפי שקבעו במפורש אתמול. הוא מביט שוב ושוב בשעונו וסביב, אבל לאחיו אין זֵכֶר. התור מתקדם. על סף הכניסה אל הקרונות האדומים של הגלגל הוא מבקש ממפעיל הגלגל להשאיר אצלו את הכרטיס למקרה שאחיו יופיע בסיבוב השני או השלישי, אך המפעיל הגידם מסרב בתוקף לקבל אחריות על הכרטיס, יתר על כן, הכרטיס הוא כרטיס זוגי ומיועד לישיבה זוגית בקרון אחד, המחיר לזוג הוא מחיר מוזל, ולכן עליו לנקב את הכרטיס ויהי מה, ואם לא יופיע הנוסע השני, הוא יאבד את זכות העלייה לגלגל, והאח ייאלץ לקנות כרטיס חדש, ומיותר לציין כי לא יעכב את הגלגל בגלל נוסע מאחר. האח הבכור נרגז, אך אינו יכול להתווכח, שכּן הגלגל ממתין ובגבו התור זוחל קדימה ודוחק, והוא מצטדד ונותן לתור לעבור על־פניו, וממתין עוד שתי דקות, וברגע האחרון עולה רותח ומתיישב לבדו בקרון הזוגי של הגלגל שנבנה לפני עשר שנים, ואת כובעו הוא מניח במקום הפנוי שאחיו הצעיר היה אמור לתפוס. אחרי רגע קצר, בשעה שתים־עשרה בדיוק, עם צלצול הפעמון הנשמע מכנסיית מִינוֹרִיטֶן, מתחיל הגלגל לנוע, והוא יושב ומתמלא לאט חרון על המפעיל ועל אחיו, כאילו אש אחזה בקרסוליו ומלחכת ועולה לאט. הוא חג לבדו בקרון האדום שלוש פעמים. תשומת־לבו אינה למראות של נוף העיר ולהנאת העלייה והירידה, אלא לזעמו, שתנועת הגלגל כמו טוחנת ומלַבָּה. אחרי שלושת הסיבובים נעצר הגלגל, והנוסעים האחרים יורדים שיכורֵי מעוף. השנה היא 1907 וזה הכי גבוה שהם הגיעו עד כה. גבוהים יותר מעל פני האדמה לא היו, וכנראה גם לא יהיו לעולם.

האח הבכור עלה אחרון, לכן נותר אחרון על הגלגל, וכשמגיע תורו לרדת הוא קם, אבל חוזר ומתיישב על מקומו ליד הכובע שנשאר שם ונועץ מבט בקרון הריק שלפניו. מפעיל הגלגל הגידם נכנס לקרון ומסמן לו בקצרה, בתנועת זרועו האחת המקועקעת, לקום ולפַנות את מקומו. האח זורק מבט בשלט ואומר, אני יושב כאן עכשיו לא אקום מכאן אתה תעלה נוסעים חדשים ואני אסתובב עוד עד שהוא יגיע אני קניתי שני כרטיסים אני שילמתי על שני נוסעים לא תעשוק אותי גם המחיר מוגזם שלושה סיבובים בלבד אתם עושקים אותנו לא באנו ברכבת מקצה המדינה כדי לשלם הון עתק על שלושה סיבובים מחיר הנסיעה בגלגל כמעט כמחיר הנסיעה ברכבת מלינץ לווינה זאת שערורייה ובוודאי לא באנו עד לווינה כדי להיות מסולקים בבושת־פנים ממתקן שעשועים אידיוטי. האח מתעקש להישאר בקרון, והתור מתארך, הגידם רוקע ברגלו, דבר כזה עוד לא קרה לו, ביד אחת לא יוכל למשוך את האיש החסון, והוא מעיף מבט בתור המצטבר מאחוריו ויוצא מן הקרון ונאלץ להניע את הגלגל - העשוי בצורת שעון גדול - מהשעה 6 לשעה 7, ולאפשר לעוד נוסעים לעלות לקראת שלושת הסיבובים הבאים. הוא מושך בידית והגלגל מתחיל לנוע. האח הבכור מניח את הכובע על ברכיו וחושב, כך יאה, היום נעשָׂה כאן צדק. להתעקש על המגיע לך, הרי קניתי שני כרטיסים, עכשיו אני נוסע על חשבון הכרטיס השני. מִבטאו של מפעיל הגלגל זר, הוא לא שמע אף־פעם גרמנית כזאת, במקום Ich, ״אני״, הוא אמר איק, ובמקום kaufen, ״לקנות״, אמר משהו שנשמע כמו koofen, אם לציין רק שתי דוגמאות מעצבנות במיוחד. אני רותח, הוא שומע את עצמו אומר לעצמו, אבל אני רותח בצדק, הוא בטח יהודי, זאת בטח יידיש ולא גרמנית, הוא מחליט, יידיש, הוא אומר לעצמו, אם כן כך נשמעת יידיש, הוא חושב בתרעומת. עכשיו פנויה דעתו לצפות מן הגובה בעיר הפרושה למטה, הוא רוצה ליהנות מיופיָה של העיר, אבל העיר נגלית לו דווקא בכיעורה, כל העיר הזאת היא מפלצת של המאה ה־19, הוא חושב בעודו מגביה ועולה, המאה הארורה הזאת שלתוכה נולדנו כולנו ולמזלנו השארנו מאחור, הוא אומר זאת לעוד שני נוסעים בקרון לצדו, שאינם שומעים אותו ולפחות מעמידים פנים שאינם שומעים, הם אוחזים ידיים ומתנשקים במצמוצי שפתיים ומביטים זה בזה וכלל לא מביטים בנוף, איזה טמטום מרתיח, חושב האח, להתנשק אתם יכולים גם בבית, הוא נמלא חשק בוער לומר להם את זה, להתנשק ולאחוז ידיים אפשר גם בחינם בחושך על ספסל בגן הציבורי, מטומטמים, אבל הוא שותק ומחייך אליהם בחביבות.

כשהוא מפנה מהם את מבטו והקרון מנמיך אל השעה שתיים, הוא מבחין באחיו הצעיר ההולך באלכסון, מתקרב אל הגלגל הענק ונעמד כחוכך בדעתו, ואז מפנה את גבו ומתרחק במהירות בכיוון תעלת הדנובה, והוא מבין מיד לאן אחיו הולך, אל המקום שאליו קבעו שילכו אחרי שעשועי הגלגל, כלומר אל המוזיאון לתולדות האמנות.

---

'בדרך' מאת דרור בורשטיין, הספריה החדשה, ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2023.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולהוצאת הקיבוץ המאוחד.

לפרטים נוספים על הספר הקליקו כאן >>