בִּנְטוֹת הַיּוֹם  –

הֵן תַּבִּיט אַהֲבָתִי הַחֲשָׁאִית

לִיגוֹנֵי עֵינֶיךָ הַתְּכֻלִּים,

אַהֲבָתִי הָאִלְּמָה.

אוּלָם בְּבֹא אֵלַי

הַלַּיִל הָרָךְ –

מַה יַּעַרְגוּ שְׁנֵי שָׁדַי הַקְּטַנִּים,

הַחִוְּרִים,

אֵלֶיךָ, דּוֹדִי.

וּפֶתַע אָז אִתַּר מִיצּוּעִי

וּבְיָדַי אֲאַמְּצֵם אֶל חָזִי.

חֲרֵדָה אֶלְחַשׁ

לִדְמִי הַלַּיִל:

אֲהַבְתִּיו, אֲהַבְתִּיו.

גַּם רַחְמִי יִרְעַד חֶרֶשׁ

בְּגַעְגּוּעָיו אֶל הַיָּלֶד.

על חִוורת יצועי
דוד פוגל