שירים מספרי סימן קריאה: 
אנתולוגיה מצטברת
שני גנים, יונה וולך

 

    חפש
    חיפוש מתקדם
    מקור
    תרגום
    הספריה הקטנה
    הספריה החדשה לשירה
    לטינו בעריכת טל ניצן
    קלאסיקה
    עיון ותיעוד
    אנתולוגיות
    כתב-העת סימן קריאה
    קיים בדיגיטלי
    מתנה למצטרפים חדשים
    בתוכנית העבודה
    כתבי יד
    הוצאת הקיבוץ המאוחד
    המלצת השבוע
    הזרקור
    קישורים
    הישארו מעודכנים
    המלצת השבוע > אסתי אדיבי-שושן ממליצה על 'זה הדברים' של סמי ברדוגו
     

    בספרו המפעים 'זה הדברים' הולך סמי ברדוגו בגדולות. דרך סיפורה של דמות האם הוא מספר את הסיפור השתוק והמודחק של הנשים ילידות מרוקו, החסרות כל השכלה פורמלית. נשים אלו היגרו לארץ בגיל מאוחר והודחו לשוליים הגיאוגרפיים והתרבותיים של החברה הישראלית בעודן יולדות דור ראשון של צברים מוכתמים בתחושת נידחות וקיפוח של דור ההורים.

     

    מהלכו העיקרי של הספר בנוי על מתח בין ניגודים, ופני עומק סוערים החותרים מתחת לפני שטח שלווים לכאורה. הסיפור הפותח הוא סיפורו של הבן-המספר, המבקש לנקוט פעולה של תיקון ביחס לאמו ולעשות מעשה יוצא דופן. הוא מוציא את אמו מבית הזקנים בנס ציונה, שבו היא מתגוררת זה ארבע שנים, משיבה לבית הולדתו ומבקש ללמדה קרוא וכתוב. הסיפור השני, המשסע שוב ושוב את הראשון, נשמע בקולה של האם, ומספר את סיפור חייה של מחה, ילדה קטנה, ילידת מרוקו, חסרת כל חסות הורית, המועברת מיד ליד, כחפץ שאין בו חפץ.

     

    בין שני הסיפורים קיים ניגוד גמור. סיפור הבן מתוכנן מראש, מונע בכוח תכלית רציונלית, והוא בעל אופי טכני ופורמלי. סיפור האם, לעומת זאת, בוקע מתוכה בשטף וגאות.

     

    תוכניתו הנחושה של הבן הופכת את האם, בעל כורחה, לתלמידת כיתה א', שתפקידה להקשיב, לשנן ולהעתיק מהלוח. בגאוותה, בכוחה ובסירוב שבה שולפת האם מתוכה את הסיפור שלה. היא דורשת מבנה להרפות לרגע, ולפנות מקום וקשב לדיבור שלה: "רגע תשמע מה אני יש לי לגיד לך למה עכשיו ככה אתה רוצה ללמד אותי את האותיות אבל אני אומרת לך יש לי משהו אחר לדבר אותו". לתחושתה של האם, סיפור חייה הוא הסיפור האולטימטיבי שיש בו הכל ושאינו נגמר כל עוד היא חיה ומספרת אותו: "מה אני שמעתי את הסיפור, כן, את הסיפור, איך אומרים? הכי גדול שלהם, הכי ארוך, הסיפור שמה איפה שיש הכל".

     

    התשוקה לגעת מתממשת במלואה בספר זה, הן בחשיפת סיפורן השתוק של נשות מרוקו והן בעיסוק בשורשי הזהות של המספר. עיקר מימושה של תביעה פואטית זו ניכרת במאמץ האדיר של הסופר, המתממש בפעולה הסיזיפית של חציבת השפה, כפי שתיאר ביאליק את מאמציו לכתיבת שיריו, עד ההגעה למהות המזוקקת של השפה העברית – מרחב חייו וקיומו של הסופר – שבה כתוב הספר הנפלא הזה.

     
      לכתבה המלאה >>  
     

    'זה הדברים' מאת סמי ברדוגו
     
     
    עכשיו במועדון הספריה החדשה
     
       
     
     בניית אתריםבניית אתריםעיצוב: נעה לנדמן-שדה