שירים מספרי סימן קריאה: 
אנתולוגיה מצטברת
ויליאם קרלוס ויליאמס

 

    חפש
    חיפוש מתקדם
    מקור
    תרגום
    הספריה הקטנה
    הספריה החדשה לשירה
    לטינו בעריכת טל ניצן
    קלאסיקה
    עיון ותיעוד
    אנתולוגיות
    כתב-העת סימן קריאה
    קיים בדיגיטלי
    מתנה למצטרפים חדשים
    בתוכנית העבודה
    כתבי יד
    הוצאת הקיבוץ המאוחד
    המלצת השבוע
    הזרקור
    קישורים
    הישארו מעודכנים
    המלצת השבוע > מיה סלע ממליצה על 'כִּי גִי' של סמי בֶּרדוגו
     

    לא קל להסביר מה עושה סמי ברדוגו. אולי בגלל התחושה שמתן הסבר למה שהוא עושה דומה לניתוח שיר ומי רוצה לעשות דבר כזה. לפעמים ברדוגו נראה לי כמו דמות האינדיאני הזקן במערבונים שבהם צפיתי כילדה — הצ'יף שמבין את האדמה, יודע לקרוא את השמים, קמטי שמש מכסים את פניו, הוא יפה תואר ומבין את מה שעתיד להתרחש כי יש לו חושים חדים. לא כדימוי, חושים של ממש. למשל, חוש השמיעה. האינדיאני המיתי ההוא מהמערבונים שומע את דהרת הסוסים כשהם עדיין רחוקים. הוא מניח אוזן על האדמה ושומע את העתיד לבוא. הוא שם לב לפרטים, שומע דקויות, רואה גוונים, יודע את השעה לפי השמש, ואז באים הבוקרים הברברים רכובים על סוסים, שועטים עם נשק חם, גסים, לועגים לידע הזה ומחריבים את האדמה.

     

    נדמה שברדוגו תמיד כותב חסר בית, תמיד עורך מסע אל בית, תמיד גם יודע שאין לאן לחזור. הוא אינו מתפעל מהמקום שאליו נמלט (העיר, התחכום, רהב המלים) וכבר אינו יכול לחזור אל המקום שעזב (הכפר, העילגות, המעשים, האבא שקנה לבנו כיסא בבית הכנסת, כמו קנה לו את העולם כולו).

     

    מי לא משתמש בשפה? כל אחד עושה את זה, אבל כשקוראים את ברדוגו עלול להתברר לקוראים שאמנם דיברו עד עכשיו, או־הו כמה דיברו, אבל לא השתמשו היטב בלשון. דומה הדבר לאדם שיתברר לו יום אחד שהוא יכול ללכת עם רגליו בכל מיני צורות והוא — בכלל לא היה לו מושג, ועכשיו כבר הפסיד את הצורות האחרות. יש סופרים שמזכירים לנו את הדבר הזה. זו תזכורת מכאיבה, כי היא מצביעה על חוסר היכולת שלנו, על פוטנציאל שהיה, על דבר שאיבדנו. בוודאי דבר שאבד לישראל הגדולה, זו שהיא עירונית, גם זו שהיא חסרת גבולות. העברית שיש בה הדהוד לשפות אחרות, לעוד שכבות (צרפתית, ערבית), העברית היהודית, העברית של הבית ושל אלה שעזבו את הבית.

     

    נדיר הדבר שקוראי העברית נתקלים בספרות כמו זו שכותב ברדוגו. מפני שמעטים קוראים את הספרות הגדולה מהעבר, ייתכן שהספרות של ברדוגו תהיה לא קלה לקריאה. אנחנו כבר רגילים כל כך ללחם ושעשועים, לשימוש הרשלני שאנחנו עצמנו עושים במלים ובמעשים. ברדוגו יודע "שיש ייסורים גדולים באותיות העבריות הקטנות". בשביל ספרות כמו זאת צריך לכוון מחדש את התדרים.

     
     לכתבה המלאה >>
     
     

    'כי גי' מאת סמי ברדוגו
     
     
    עכשיו במבצע במועדון הספריה החדשה
     
       
     
     בניית אתריםבניית אתריםעיצוב: נעה לנדמן-שדה