אריק גלסנר כתב עליו:

"הצבת הבן מול האם יוצרת דרמה חריפה... זהו סיפור אפל, מרטיט וחכם על ילדה נטושה שאף אחד, ואפילו אמה, לא אשם ממש בנטישתה, וכולם ובייחוד אמה אשמים; על גרימת רוע בלי כוונות זדון, על עוול שנעשה בהיסח הדעת, על הפקרה שנעשית בלי משים.

על רקע חיי היהודים במרוקו, בתיאור של החיים שם שאיני זוכר בספרות הישראלית כדוגמתו לפירוט ובו זמנית לחסכוניות אלגנטית, בעברית משובשת, באופן חושני, מסופר כאן סיפור מוסר חריף, דיקנסי באופיו, על יתמות, נדודים ובדידות". (מעריב, 6.8.10)