*

פיזום אביבי

הַקַּיִץ מְנַשֵּׁב וּמְדַרְבֵּן פָּרָשִׁים לְחֻפְשָׁה.

אֵשֶׁת חֵיקְךָ אֲבִיבָהּ תְּפַזֵּם

סוֹד בְּשָׂמִים וְתַרְגִּילֵי מִטָּה.

פִּרְדָּה עֲמוּסַת שָׁלָל

תְּלַוֶּה אוֹתְךָ.

כַּחֲנִית בִּמְעוּפָהּ תֵּרֵד עָלֶיךָ הַשְּׁמוּעָה

יְדִידְךָ וְאֵשֶׁת חֵיקְךָ חָגְגוּ אֶת הָאָבִיב

כָּל הַשָּׁנָה.

תַּכֶּה בְּחֶרֶב תּוּרְכִּית

בִּקְפִיצָה תִּתְיַשֵּׁב עַל סוּסְךָ

סוּס מִלְחָמָה וָתִיק.

אִם זוּג מְאֹהָב מִתְנַשֵּׁק בָּעֲמִידָה כָּל כַּמָּה מֶטְרִים

יַעֲבֹר עַל פָּנֶיךָ בְּאַחַת הַסִּמְטָאוֹת

תְּחַיֵּךְ חִיּוּךְ שֶׁלֹּא נִרְאָה כְּמוֹתוֹ בָּעִיר שָׁנִים רַבּוֹת

וְתִתֵּן לָהֶם לְהִתְרַחֵק.