אם נפשי על צדה תשכב
 
אִם נַפְשִׁי עַל צִדָּהּ תִּשְׁכַּב
חֲפוּרָה בְּתוֹךְ צַעַר
וְנִרְתַּעַת מֵאַלִּימוּת
שֶׁבַּאֲנָשִׁים, בִּמְכוֹנוֹת, וּבִנְחָשִׁים,
וְלֹא תָּשׁוּט בַּחוּץ בְּסֵתֶר הַלַּיְלָה
וְלֹא תָּעוּף עִם רוּחַ דֶּרֶךְ עָלִים
קְרוּעָה מִטִּקְסֵי חַג
בְּלִי שְׁבִיל אֶל קוֹל חַי,
 
אִם נַפְשִׁי עַל צִדָּהּ תִּשְׁכַּב
וְלֹא תִּשְׁמַע קוֹל חַם
אֶת שְׁמָהּ לוֹחֵשׁ,
הִיא תִּשְׁכַּח רַחֲמֵי הַשֶּׁמֶשׁ
וְחוֹמוֹת הֶהָרִים
וְאוֹתוֹ מַעְיָן חָבוּי
שֶׁשְּׁמוֹ דּוּ-שִׂיחַ
(מַעְיָן הֵאִיר בַּחֹשֶׁךְ).
 
אִם נַפְשִׁי עַל צִדָּהּ תִּשְׁכַּב
עֲטוּפָה בְּקוּרֶיהָ 
מְגֹרֶשֶׁת מִמַּעֲשִׂים
מְסֻלֶּקֶת מִן הַיּוֹם-יוֹם
יָבוֹא מִשְּׂפַת הַיָּם
חוֹל דַּק
וִיכַסֶּה אֶת שַׁבְּתוֹתֶיהָ
וְיִסְתֹּם הֲגִיגִים עַד הַשֹּׁרֶשׁ.
אֶל מִסְתּוֹרִין בִּכְיָהּ 
לִפְנֵי יָהּ טָמִיר וְנֶעֱלָם,
יַחְדֹּר הַחוֹל הַדַּק וְהַנּוֹרָא
אִם נַפְשִׁי עַל צִדָּהּ תִּשְׁכַּב חֲפוּרָה בְּצַעַר.
 
 
*
 
ערב יום הכיפורים
 
בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים
הִפְלַגְנוּ
מִנִּסְיוֹנוֹת שֶׁתַּמּוּ אֶל נִסְיוֹנוֹת שֶׁהֵחֵלּוּ.
עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים הָיָה לָנוּ
רֵאשִׁית הַזְּמַן
בְּדִמְמַת אִי שֶׁהֵאִיר
יָם
בְּנֵרוֹת – 
שָׁם אִמַּצְתָּ אוֹתִי אֶל לִבְּךָ הַדּוֹאֵב
לִפְנֵי הַכֹּל יָכוֹל
בְּטֶרֶם תֵּלֵךְ לְהִתְפַּלֵּל עִם כֻּלָּם
בְּטֶרֶם תִּהְיֶה אֶחָד מִן הָעֵדָה
בַּהֵיכָל 
אֶחָד מִן הָעֵצִים
בַּיַּעַר.