ספרות מגויסת כפויה להשתמש באמצעים ספרותיים כמו אלגוריה, פרודיה, אירוניה ולעתים פנטסיה, כדי להעניק לה ערך ספרותי. כך גם ב'המשאלה של קיאנדה', שמגיש דיוקן אירוני וחסר חמלה של הבירה לואנדה בתקופה הבתר-קולוניאלית ותחילת מלחמת האזרחים, שהפילה את המשטר הקומוניסטי שהוקם בה לאחר השחרור מפורטוגל.

על רקע דיור ברחוב, שחיתות ללא גבול ועוני מרוד מתוארים חייהם של זוג שמתחתן למורת רוחו של אבי הגבר, איש דת נוקשה, שאינו מחבב את קרמינה, האשה הקרייריסטית שבנו בחר לשאת. קרמינה היא קומוניסטית המתברגת במרץ ובחיוניות לתוך הממסד, ונעשית שותפה טבעית וחסרת מצפון לכל דבר שחיתות, בעוד בעלה ז'ואאו אבנג'לישטה (יוחנן המבשר) אינו הולך לעבודה, אלא ככל העולה על רוחו, ומתמכר למשחקי מלחמות במחשב שהוא מקבל מאשתו.

קסנדרה המיתולוגית, המשמיעה בסיפור המיתולוגי את האמת שאיש אינו רוצה להאמין בה, מתגלמת כאן בדמותה של ילדה קטנה ענייה, הקוטב הנגדי לאשה החזקה והעשירה מן הממסד, קרמינה. הקטעים הפיוטיים של חזיונות קסנדרה הם העמודים היפים בספר והם נותנים ביטוי לכוחן של המסורות העתיקות, המוסיפות להתקיים למרות כל הניסיונות למחוק אותן.

'המשאלה של קיאנדה' הוא ספר טרגי ומצחיק כאחד, הנותן לקורא הנבער מושג מה על השחיתות הבלתי נסבלת של משטרים חשוכים בארצות מוכות עוני כאנגולה. אחרית הדבר מאירת עיניים, ובה עומד רמי סערי על המשולשים שיוצר הסופר, כמו שלוש האידיאולוגיות שאיכזבו את חסידיהן, הדת, הקומוניזם והקפיטליזם, או שלושת הזוגות שבהם מסופר, ושלוש הדמויות הראשיות: האב, מתיאוש, הבן – ז'ואאו, וקרמינה – האשה הנוראה שבאופן אירוני היא במשולש הזה רוח הקודש. הניתוח של סערי מאפשר לקרוא את הספר לעומק, וללמוד משהו על הכוח העצום של המסורות הקדומות המודחקות של אפריקה, המועברות דרך דמותה של הילדה קסנדרה.