הריאיון המדובר עם אורלי קסטל-בלום

ימים אחדים לפני ההכרזה על חמשת המועמדים הסופיים לפרס ספיר התראיינה אורלי קסטל-בלום למוסף 'סופשבוע' של עיתון מעריב, לכתבה שנועדה להתפרסם ב-25 בנובמבר – יממה לאחר ההכרזה האמורה. שי גולדן פנה אליה, וקסטל-בלום נענתה. בריאיון עם גולדן היא שיתפה אותו במצבה הכלכלי הקשה, בחרדותיה מן העתיד ובמצבו הבלתי אפשרי של סופר בישראל המבקש להתפרנס ממכירות ספריו. היא סיפרה גם על חייה האישיים, על תחושותיה כלפי ההוצאה שלה והעורך שלה, ועוד. נודע לנו על הכתבה ביום שלישי, כאשר התקשר שי גולדן למנחם פרי כדי לקבל את תגובתו לכמה מן הדברים שאמרה קסטל-בלום על יחסי העבודה שלה עמו.

אך אנשי מעריב החליטו להקדים את המאוחר, וכבר למחרת – עוד לפני הכרזת המועמדים הסופיים לפרס ספיר – התפרסם "פרומו" לכתבה המלאה של מוסף סוף השבוע. הכתבה המקדימה הזאת חוללה מהומה רבתי, ולכן אנו מבקשים להתייחס לכך בקצרה.

ראשית, פרסומם של הדברים לפני ההכרזה על פרס ספיר היה החלטה של עיתון מעריב, וכל טענה כלפי קסטל-בלום כאילו ביקשה להשפיע על החלטת השופטים היא חסרת יסוד. ניתן גם לשער כי בשעות הספורות שנותרו עד להכרזה על המועמדים, דעתם של חברי ועדת השופטים כבר היתה מגובשת. עוד באותו יום, לקראת הערב, קיבלו המועמדים את הבשורה המשמחת. ביניהם היתה גם אורלי קסטל-בלום. אין ספק בליבנו שהיא ראויה לכך.

שנית, איננו נוהגים להתנצח בעיתון עם סופרים שלנו שאנו מכבדים ואוהבים, ולכן לא נוכל להגיב באופן מלא לטענותיה של קסטל-בלום כלפינו, אשר הובעו מתוך מצב של קושי נפשי. ובכל זאת, עלינו להבהיר נקודות אחדות: עיקר כתב-היד של 'חיי חורף' נמסר לנו בדיוק עשרה חודשים לפני יציאתו, וחלק נוסף של הספר נמסר מאוחר יותר. ההמתנה היתה קשה לקסטל-בלום, אך היתה קצרה במונחי לוח העבודה של הוצאה לאור. לכל אורך תקופה זו התקיים קשר בין קסטל-בלום לעורך שלה, בטלפון ובמייל. פרי הקדיש ל-170 עמודי הספר לפחות 250 שעות עבודה אינטנסיביות, שאת תוצאתן קיבלה קסטל-בלום בשמחה ובתודה.

הוצאת הקיבוץ המאוחד, ומנחם פרי באופן אישי, פעלו רבות כדי לסייע לקסטל-בלום בקשייה הכלכליים, באמצעות השגת תמיכות ומלגות, ובאמצעות מתן מקדמות, בונוסים מיוחדים, ותמלוגים גבוהים מן המקובל. ההוצאה אף שילמה מחשבונה-שלה חוב כספי גדול של קסטל-בלום להוצאת הספרים הקודמת שלה, שאותה ביקשה לעזוב. כל אלה, כמובן, אינם יכולים לבוא במקום מקור פרנסה קבוע ומשמעותי, וגם אינם יכולים לפצות על הדורסנות שבה נוהגות רשתות הספרים, שפוגעת הן בהוצאות הספרים והן בסופרים.

אנו מקווים שהריאיון הזה – שהוא כבר עובדה מוגמרת – יקדם את הטיפול, המתעכב כבר שנים, בחקיקה להסדרת שוק הספרים בישראל. אחת מתוצאותיו של החוק הרצוי תהיה תמלוגים גבוהים יותר לסופרים. לצערנו, גם בכך לא יהיה די כדי לתקן את עיוותי שוק הספרים, שלהם גורמות בראש ובראשונה רשתות הספרים. אך זה יהיה צעד ראשון בכיוון הנכון.

ולא פחות מכך, אנו מקווים שקריאתה של אורלי קסטל-בלום תיפול על אוזן כרויה, ותימצא הדרך לדאוג לרווחתה של אחת הסופרות המקוריות והמשמעותיות בספרות הישראלית.

לכל זה אין קשר לפרס ספיר, שכתמיד מעורר רעש. הפרס חייב להינתן על יסוד שיקולים ספרותיים בלבד. אם לא יעשה זאת הוא יתרוקן מתוכנו. מטרתו היא לסמן פסגות ספרותיות, ואנו מאחלים לעצמנו ולקוראים כאחד שאכן כך יהיה.