שירים מספרי סימן קריאה: 
אנתולוגיה מצטברת
ציור נאיבי / מאיר ויזלטיר

 

    חפש
    חיפוש מתקדם
    סל ההזמנות
    ספרים שמחזירים לקריאה
    הספריה הקטנה ב-22 ₪
    מארזים בפחות מחצי מחיר
    מציאוֹת
    המהדורה ההיסטורית
    סופרי הבית
    מקור
    תרגום
    הספריה החדשה לשירה
    לטינו בעריכת טל ניצן
    קלאסיקה
    עיון ותיעוד
    אנתולוגיות
    כתב-העת סימן קריאה
    קיים בדיגיטלי
    מתנה למצטרפים חדשים
    בתוכנית העבודה
    כתבי יד
    הוצאת הקיבוץ המאוחד
    אתר מנחם פרי
    המלצת השבוע
    שירים בסימן קריאה
    הישארו מעודכנים
    תקנון אתר
     

    מה זה יהודי שלם 
    אברהם ב. יהושע  

    הוויכוח נמשך: בעקבות דבריו של מנחם פרי ב"אפילו לא רבע יהודי" מסביר יהושע באיזה מובן הישראלי הוא יהודי שלם ומדוע העניין התרבותי הוא משני בעיניו בהקשר זה.

    מה זה צרפתי, למשל? צרפתי הוא אדם שחי בצרפת, מדבר צרפתית, אחראי לטריטוריה הצרפתית, חי ביחס מחייב כלפי שאר הצרפתים בכל הקשור לביטחונם ולרווחתם, ועוסק בכל שאלות הקיום הצרפתי היום יומיות – החל משאלות ביטחוניות, כלכליות, איכות הסביבה, שאלות חינוכיות ותרבותיות. גורלו של הצרפתי נתון לטוב ולרע בידי המערכת השלטונית הצרפתית, שכלפיה הוא מחויב בתשלום מסים, והיא מחויבת כלפיו בסולידאריות ובהגנה על בטחונו. המסגרת הקיומית של הצרפתי מזינה את זהותו, שגם היא איננה קפואה אלא דינאמית ומשתנה כמו כל זהות לאומית אחרת.

     

    צרפתי איננו יכול להתבולל בארצו. גם אם אינו מכיר את כתבי מולייר או מאלרו, גם אם הוא רק מייצר גבינה או יין, עדיין הוא משתתף פעיל וחשוב, בעיני כל הצרפתים, בעיצובה של הזהות הצרפתית, שמזון הוא חלק ממאפיינה כמו בכל זהות לאומית אחרת.  

     

    מיהו יהודי שלם, או בלשון אחרת ומדויקת – ישראלי? זה יהודי שנשלט על ידי יהודים, משלם מסים ליהודים, חייב בסולידאריות עם יהודים אחרים, נשלח למלחמה על ידי יהודים, מפנה יהודים מבתיהם, או הולך לשמור על התנחלויות שהוא מואס בהם. בקיצור, יהודי שחי ביחסים מחייבים עם יהודים אחרים. למשל, עם הקמת מדינת ישראל נכנס היהודי הישראלי למשטר של צנע, כדי לקלוט מאות-אלפי יהודים אחרים שבחרו לעלות לישראל ולהפוך את יהודיותם החלקית ליהדות שלמה – בטריטוריה ההיסטורית היהודית ובעברית, שהיא הלשון המקורית שמאחדת את כל העם.

     

    .....



     

    .....

     

    גם ישראלי שלא שמע על פרנץ רוזנצוויג או על שלום עליכם הוא יהודי שלם, כשם שאף אחד לא יפקפק בבריטיות של אנגלי שלא קרא מחזה אחד של שקספיר.

     

    יהודיות איננה רק תרבות ואיננה רק דת. אלה הן רק תוספות, הכרחיות או לא הכרחיות, להוויה קיומית של בני אדם שמשייכים את עצמם בתודעתם לעם ההיסטורי שנקרא עם ישראל. אף אחד לא יכול ולא רשאי לעשות סלקציה מוסרית או אחרת של מי הוא יהודי או מי הוא לא יהודי על פי קריטריונים תרבותיים או דתיים. אבל אפשר בהחלט לדרג את מידת המחויבות החוקית והממשית לזהות הזו ואת מידת השתתפות הממשית בה, לא על-פי דיבור או פעולה תרבותית, אלא על-פי המרכיבים הממשיים היוצרים זהות, ובראש בראשונה נטילת אחריות מחייבת ושלמה לגורלם ולחייהם של יהודים אחרים בתוך טריטוריה מוגדרת, ובמקרה הציוני גם מעבר לה, במידת האפשר.

     

    כך לא קרה מעולם בזהות היהודית בגולה. היהודי בגולה הוא יהודי "חופשי", חופשי מיהודי אחר. ואין לשום יהודי שליטה ממשית ומחייבת עליו. אפילו בקהילה הקפדנית ביותר יכול היהודי, בלי לעזוב את מקומו ובצעד אחד קטן, להשתחרר ממנה ולהתנהג כרצונו (ראו שפינוזה). מחויבותו ליהודים אחרים היא על-פי רצונו בלבד, והוא יכול לכייל אותה על-פי מצב רוחו בלבד. כישלונם הנורא (והלא מקרי) של יהודים רבים באי זיהוי האינטראקציה האיומה שהם יוצרים עם סביבתם הלא-יהודית גרם, אכן, למחצית (!!!) העם היהודי במאה השנים האחרונות לבחור בהוויה יהודית שלמה, קרי – ישראל (שבתוכה קיים מיעוט ערבי-ישראלי), שבה הוא יכול ומחויב לקבוע לטוב או לרע את גורלו ואת איכות חייו. זאת היא הישראליות, שלמרבה הפלא הישגיה המחקריים, האומנותיים והמדעיים אינם נופלים בהרבה, גם בעיני העולם, מהישגי התרבות היהודית בגולה בדורות האחרונים. אם כי עלי להבהיר שמעולם לא היו בעיני הישגים תרבותיים קנה מידה להערכה מוסרית וקיומית של עם (ראו גרמניה).

     

     

    יהודים חלקיים קיימים ופזורים בכל העולם במיליונים. יש ביניהם כל-כך זעירים בחלקיותם שקשה לזהות את החלק. אליהם מצטרפים כל הזמן ישראלים שבוחרים לחיות בארצות אחרות. האם התרבות שהם מייצרים והוגים תושיע ותיטיב עם בעיותיה הקיומיות והמוסריות של מדינת ישראל, מסופקני מאוד. כשם שהישגי התרבות היהודית המפוארים במחצית הראשונה של המאה העשרים לא הועילו הרבה בהכנה לסכנה הנוראה שהתרגשה בסופו של דבר על העם היהודי. כמו שגם ההישגים האומנותיים והרוחניים המדהימים של האירופאים בין שתי מלחמות העולם לא הכינו אותם לזוועה הנוראה שנפלה על כולם במלחמת-העולם השנייה.

     

    כשאני אומר "שלם" ו"חלקי" אינני נותן שום ציון מוסרי. אין זה טוב או רע. מעולם לא השתמשתי במושג יהודי טוב או יהודי רע, או גרמני טוב או גרמני רע. אלא רק במושג – אדם טוב או אדם רע, שאותו אני קובע על פי מערכת ערכים מוסריים שאני מאמין בהם.  

     

    ובכלל, הרשה לי לומר, ידידי מנחם, לא הבעיות התרבותיות מעסיקות אותי היום אלא הבעיות הקיומיות, הפוליטיות והמוסריות של מדינת ישראל. האם אנחנו צועדים בעיוורון פוליטי אל מדינת אפרטהייד, האם הכיבוש יהיה חלק קבוע בזהותנו. האם נוכל למצוא איזה מודוס ויוונדי עם עמי האזור שבו אנו חיים או נהיה שוב נידונים לאיום טוטאלי. האם ימשיכו הגזענות והפוגרומים בערבים במגרשי הכדורגל, והאם הפערים החברתיים עוד יוסיפו ויכרסמו בסולידאריות הלאומית. האם הקנאות הדתית תרמוס עוד חלקות יקרות בזהות הישראלית.

    *



    פורסם ב-15.4.12

    ספריו של אברהם ב. יהושע בספריה החדשה








    חיפוש טורים 



    רשימת הטורים הקודמים:

    אפילו לא רבע יהודי
    מנחם פרי
    הערות ראשונות לפרסום הרומאן הגנוז של פוגל
    מערכת ספרי סימן קריאה
    עובר ושב 6: שתי יריקות
    מנחם פרי
    "שמלה לך, קצין תהיה לנו"
    מנחם פרי
    כלבים נובחים לי סיפור
    יואב אלוין
    עמידת ראש בעזרת פח
    מנחם פרי
    הושטת היד והשיחה
    סמי ברדוגו
    מתוך "אני הולך אל הכל"
    הלית ישורון מראיינת את אבות ישורון
    המחשבה המרקדת
    טוני מוריסון (מאנגלית: יואב רוזן)
    על יתושים ואנשים
    בלה שייר
    בין הצודק לבין האותנטי
    אברהם ב. יהושע
    מחאת האוהלים, מחאת המו"לים
    תמר פלג
    "האם זה ספר חשוב? לא." על דחיית כתב-היד של זיכרון דברים
    מערכת סימן קריאה
    דוד פוגל: תגובת שרשרת
    מנחם פרי
    עובר ושב 5: מעשה במסרון
    מנחם פרי
    הלחשן המייצר את הזיכרון
    חגי ליניק
    מוזיקה אשכנזית
    מנחם פרי
    תלוי כקסוּם מרוּם ומרדת: קריאת שירה בקול
    מנחם פרי
    אמריקה שבדמיון
    מתן חרמוני
    אסופה לא סופית
    מרדכי גלדמן
    התמונות של לזרוס המת
    תמר פלג
    "נרשה לך להשכיב אותנו לישון": על גיבורות-בנות בספרי הילדים
    אבירמה גולן
    הניצוץ הראשון
    אברהם ב. יהושע
    להיות סופר אמיתי
    יוסף בר-יוסף
    עובר ושב 4: מה אתה מביא אשה נשואה
    מנחם פרי
    דברים לכבוד דויד גרוסמן בטקס "פרס השלום" בפרנקפורט
    יואכים גאוק
    ועוד - - -
    כל הטורים האישיים >>>

    למשלוח תגובות הקליקו כאן. נשמח לפרסם כל תגובה עניינית ובטעם טוב, בהתאם לשיקול דעתנו.

    אמיר רובין: עולה הרושם שהשאלה המסתתרת מאחורי הדיון היא (שוב) "מיהו יהודי". הגישה של יהושע, בדומה לגישתו של אחד העם טוענת שיהדות הינה בראש ראשונה קבוצה לאומית. אני מסכים עם גישה זו וסבור שזהו הבסיס של הציונות בכלל. במידה והיהדות הינה רק תרבות או דת אז אין חשיבות למדינה ולא לחיים יהודיים מלאים כערך אלא רק ככלי לשימור פיזי של אותה תרבות.
    עודד: נראה שיהושע מנסה לתפוס מרובה, ובאופן טבעי הוא לא תופס דבר. הצרפתים אינם צרפתים משום שהם חיים על האדמה שהיא צרפת. הלוא חלק מרכזי מהוויכוח על הלאומיות הצרפתית היה האם במחוז אלזס חיים צרפתים, ולכן עליו להיכלל בצרפת, או שהחיים בו הם בכלל גרמנים, ולכן עליו להיכלל בגרמניה. השאלה הלאומית קשורה בטריטוריה, אבל היא לא מתמצית בה. הטריטוריה היא השאיפה של לאום. ללא השאיפה לטריטוריה, הלאום הוא רק קבוצה אתנית, או דתית או מעמדית, אבל טריטוריה לבדה אינה מספיקה. ראו מה קרה ליוגוסלביה, ששלמותה הטריטוריאלית התפרקה ללאומים קטנים ונפרדים. אז מה בכל זאת מגדיר לאום? אצל הצרפתים זו אינה הארץ שאנו מכנים היום צרפת, וכראיה, צרפתים נשארו צרפתים גם כשחיו בקולוניות באפריקה. הלאום הצרפתי הוא לאום מכוח אמונתם של הצרפתים בחוקה הצרפתית ובערכים שהיא מייצגת. יהושע מזכיר גם את הגרמנים: מאז התפרקות האימפריה ההבסבורגית, הגרמנים הם גרמנים בזכות השפה הגרמנית, שמאפשרת לכל גרמני בכל העולם לשוחח עם כל גרמני אחר. לאום הוא קהילה תרבותית השואפת לממש את תרבותה בטריטוריה ריבונית. הסרת המרכיב התרבותי מן הלאומיות מעקרת אותה מתוכן. התרבות הזו יכולה להיות מעוגנת בחוקה המגדירה ערכים המשותפים לכל בני הלאום, או בספרות ובשירה הכתובות בשפה שכל בני הלאום יכולים לקרוא ולהבין, או בספר דתי-היסטורי, שכל בני הלאום מרגישים שמספר את קורות אבותיהם ושממנו צמחו ספרות ושירה ופילוסופיה. אבוי לו לעם היהודי אם יאבד את המרכיב התרבותי שמאחד אותו. בלעדיו הוא סתם קובץ של זרים שחולקים פיסת קרקע, ואחדותם יכולה להיפרד סתם כך, כמו חול שעף ברוח.

    רוני: אולי יעניין אתכם מה חושבים היהודים האמריקאים על הפולמוס המתמשך שא.ב. טוחן כאן, בארץ ובעולם: 
    http://www.tabletmag.com/jewish-arts-and-culture/books/96231/yehoshua/
    A.B. Yehoshua Should Pipe Down He regularly disparages Diaspora Jews. So, why do Americans still give him an ear, and a platform?

    דפנה: הניסיון של ביטול יהדות הגולה ותרבותה בכדי להרגיש קיים זהה לחלוטין לרעיון של ביטול האחר כדי להרגיש קיים, נובע מרגשי נחיתות וחרדות. הגיע הזמן שהישראליים יפנימו שתרבות הגולה או כל תרבות אחרת גם אם היא שונה משלהם היא בעלת זכות קיום אין לבטלה.
    רחל פרומן קומלוש: חשיבות החיים בארץ בהקשר היהודי, החיים בגולה מול חיים בא"י, מובעת בתלמוד - הישיבה בארץ שקולה כנגד כל המצוות. אין לי ספק שחיי קוממיות הם חיים אחרים, והם ועדיפים בעיני, כמי שמזדהה לחלוטין עם העמדה הבסיסית שמביע יהושע בשבח הציונות ובהכרת הערך הרב של החיים במדינה יהודית. מנגד, מוטב שנכיר ונלמד וגם נעריך את ההיסטוריה והתרבות של העם היהודי גם בגולה. כישראלית אני חושבת ששום דבר לא מובטח - אפילו לא הקיום הפיזי של העם שלנו בארצו. אני שמחה על כל תמיכה בישראל, ובמיוחד מצד יהודי הגולה, ומוטב שנחבק אותם ונקרב אותם אלינו מבלי לשלול את תפקידם החשוב אז והיום.
     

    הספריה החדשה ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד, ת"ד 2104, בני ברק 5112002, טל. 03-5162704
     בניית אתריםבניית אתריםעיצוב: נעה לנדמן-שדה