שני ספרים נהדרים של נטליה גינצבורג, עם מבט צלול שלעולם אינו ציני אך תמיד נטול אשליות. בשניהם היא כותבת על משפחות.

ולנטינו

"ולנטינו", "מזל קשת", ''משפחה", "בורגנות" – הם ארבעה "רומאנים קצרים", מפסגות יצירתה של הסופרת האיטלקית הדגולה. בכולם עומדת במרכז המשפחה. משפחה בעיר שדה, התולה את תקוותיה לצאת מהמצוקה ומהסתמיות בבן הבכור, שכמובן אינו עומד בציפיות; משפחה עם אם דומיננטית החולמת על חיים אחרים, בעיר הגדולה; רסיסי משפחה מודרנית, החיה ברומא הגדולה ומנסה לשמר איכשהו את המוסד המקולל-האהוב הזה, של משפחה זעיר-בורגנית; בעל שבוגד באשתו, אשה שבוגדת בבעלה...

אמרות משפחה

את `אִמרות משפחה` כתבה נטליה גינצבורג כמעט באמצע הקריירה הספרותית המרשימה שלה, לאחר שכבר היתה מאחוריה שורת רומאנים מופתיים. אבל הרומאן הזה הוא שהפך בבת-אחת אותה גם לסופרת של המוני קוראים.המאורעות, הדמויות והשמות בספר מציאותיים. "לא המצאתי דבר... כתבתי רק מה שאני זוכרת", כותבת גינצבורג, שמספרת בספר על משפחתה-שלה. הרומאןראה אור לראשונה בעברית ב-1988, תחת השם 'לקסיקון משפחתי'.התרגום החדש, המדויק יותר, גם מאפשר לקורא להתקרב ללשון הגינצבורגית, שהיא אחת ההנאות הגדולות שמספק הספר.