'איפה הכובע שלי?' ו'הדלת הלא-נכונה' כוללים את כל המחזות שכתבה נטליה גינצבורג, אחד-עשר מחזות שמאפשרים לנו להתוודע אל הצד הקומי והפרוע בכתיבתה.

המחזות הללו הם טקסטים לקריאה לא פחות מהיותם אוצר לבמאים, שכן גינצבורג עושה בהם מה שהיא מצטיינת בו: היא מושיבה מולנו דמות בעלת סיפור חיים וגורמת לה לספר ללא־לאות באוזני דמות אחרת 'איך זה קרה'. ההתרחשות היא איפוא תיאטרון של מלים ושל מונולוגים ארוכים, כמעט ללא שום פעילות אחרת: האֶקשְׁן כבר קרה מחוץ לבמה.

בדייקנות יוצאת־דופן, מאופקת ואפקטיבית, מעלה גינצבורג בכל המחזות שלה תאים משפחתיים לא־מתפקדים – בדידות של נשים לא־מנוסות ואבודות בתוך הזוגיות, ואטימות של גברים לא־מודעים. היא מְוודַעַת אותנו לשבריה של זוגיות פרדוקסלית, המהבהבת על הסף: לבני־זוג שהם וגם אנחנו מתקשים להבין למה התחתנו, או מדוע הם זה עם זה, או מדוע אינם נפרדים, או מדוע לאחר פרידתם לא נפרדו באמת, או מדוע אינם יכולים להיות יחד.

"שני קבצי המחזות המפתיעים והנפלאים של גינצבורג שיצאו ממש עכשיו, בתרגומה המצוין, המתנגן והמענג כל כך של שירלי פינצי לב, לוקחים את הדחיסות הגינצבורגית אל הקצה... כל מונולוג הוא סיפור קצר מושלם, והצגה שאינה זקוקה לבמה ומתממשת בקולן של הדמויות... איזה טקסטים! מהראשון עד האחרון. תקראו, אל תחמיצו, לא תפסיקו לחייך, וככל שמצבי הדברים יהיו יותר טרגיים, כך תצחקו יותר". (שוהם סמית)