מהדורה היסטורית במלאת 50 שנה ל'סימן קריאה'.

'חפץ' היה הספר הראשון של "ספרי סימן קריאה", וראה אור ב-1972 יחד עם החוברת הראשונה של הרבעון המיתולוגי 'סימן קריאה'.

'חפץ' היה המחזה שהביא לפריצתו של לוין לתודעת הקהל כמחזאי גדול (לפניו עלו על הבמה שני קברטים סאטיריים של לוין, ובכללם 'מלכת אמבטיה' שעורר זעם והוּרד מהבמה, והמחזה 'סולומון גריפ' שרק מעטים צפו בו), והוא גם יצירתו הראשונה שראתה אור בדפוס. זו קומדיה שחורה בשתי מערכות שגיבוריה הם זוג, בתם, הארוס של הבת, וחפץ – קרוב-משפחה לא-יוצלח שגר בביתם כדייר משנה, סופג מהם קיתונות לעג ומחליט לשים קץ לחייו. 

--

[חדר בבית טיגלך. ערב. חפץ יושב ואוכל עוגה. נכנס טיגלך, לבוש חליפת ערב, ומגבעת בידו. הוא מתהלך אנה ואנה כמצפה.]

חפץ [מקיש בלשונו על חכו] טה-טח. טה-טה. [פאוזה] טה-טה. אתה תסלח לי שאני משמיע קולות כאלה, זה מרוב הנאה. אני נהנה מהעוגה. טה-מה. [טיגלך אינו מגיב] אני נהנה מאד. [פאוזה] העוגה הזאת גורמת לי הנאה גדולה.

טיגלך לא.

חפץ מה "לא"? [פאוזה] מה "לא"?

טיגלך לא.

חפץ מה "לא"?

טיגלך אתה לא נהנה.

חפץ למה לא?

טיגלך כי לא.

חפץ אני נהנה מאד.

טיגלך אתה לא נהנה משום דבר.

חפץ תסלח לי מאד, אני אוכל עוגה ונהנה.

טיגלך לא.

חפץ איך לא? כשאתה אוכל עוגה אתה לא נהנה?

טיגלך אני כן.

חפץ גם אני.

טיגלך לא.

חפץ למה אתה מדבר ככה?! אני לא נהנה כמו כל אחד?! אה? אה? [פאוזה] אה? אה? [פאוזה]

טיגלך מה אתה רוצה מהחיים שלי?

חפץ שתגיד לי למה אתה מדבר ככה.

טיגלך כדי שלא תחשוב שאם אתה טועם לפעמים משהו מתוק אז אתה מאושר כמונו.