דפנה, יורדת ישראלית בארה"ב – המאוכזבת מבעלה היהודי, מאוהבת נואשות בגינקולוג שלה, ולוכדת אותו בהדרגה – מוזעקת ארצה, לחיפה. אביה נעלם – "נראה לאחרונה בסטלה-מאריס" – זמן קצר לאחר מות אמה, אשה ששכבה במשך שנים שותקת במיטה, ואיש לא ידע מה עבר עליה בחייה 'הראשונים', לפני מלחמת-העולם ובמהלכה.   בחיפושיה אחר אביה מוצאת דפנה שתי מחברות עבות, שבהן הוא מספר לה על החיים שהיו לו לפניה, ואת סיפור אהבתו הגדולה לאשה שאיננה אמה, שפגש אותה כבחור צעיר במחנה-עקורים בדרך ארצה, איבד אותה, ופגש אותה מחדש אחרי כעשרים שנה, כאשה נשואה.   החיים "השניים" משותפים לכל הדמויות העיקריות בספר, לכאורה משום שלכולן יש קשר שני, התחלה חדשה, חיים קודמים שאינם משתחררים מהם, וכיו"ב. אבל בעצם כל חיים הם כאן חיים 'מיד שנייה', תחליף למשהו שלא יכול לבוא על סיפוקו; בלב כל כמיהה פועמת כמיהה אחרת, כל תשוקה איננה 'היא עצמה', ואפילו מה שנראה 'ראשוני' הוא, בתורו, רק תחליף או הד. לכן זהו ספר על חיים בצל האכזבות הבלתי-נמנעות, הוויתורים, הארעיות.   'חיינו השניים' הוא הרומאן הראשון של אסתי חיים, לאחר ספר הסיפורים 'רקדנית שחורה בלהקת יחיד', שזכה לשבחים בכל הביקורות. קטעים מסוימים מיומנו של האב בספר מבוססים על יומן אותנטי שהגיע לידי המחברת. ספרים נוספים של אסתי ג. חיים בספריה החדשה: רקדנית שחורה בלהקת יחיד