לפעמים האמת הכאובה, הפנימית, הכמוסה ביותר בנפשו של אדם מופיעה דווקא בצורת מכתב של אדם זר מארץ אחרת.

    פגישה מקרית של אשת הסופר עם ג'נטלמן אנגלי קשיש מובילה כעבור זמן להגעתה המסתורית של מעטפה ובה כתבים המצטרפים לסיפור חייו. זה מתגלה כחיפוש שאורכו כאורך החיים כולם אחר האם הנעדרת, דרך בבואותיה בדמויות אחרות, נגד דמותו האמביוולנטית של האב, מתוך בדידות ללא מצרים.

    מה בסיפור הזה אמת כפשוטה ומה פנטסיה, בדיון, כזב, עלילה? באיזה מובן הכתיבה היא פשע ומי כאן, בעצם, הפושע?