מתוך 'מסע הדוד מקס' מאת חנוך לוין
איור: הִלה חבקין
| הַמֶּלֶךְ מַזְמִין אֶת הַדּוֹד מַקְס לִרְאוֹת אֶת בֵּיתוֹ הֶחָרֵב. |
| אִשְׁתּוֹ, הַמַּלְכָּה זִיזִימָמָא, שׁוֹפֶכֶת אַף הִיא אֶת לִבָּהּ: |
| |
| עֵינַי אֲדֻמּוֹת, רַגְלַי כְּחֻלּוֹת, |
| לֹא יִצְלְחוּ עוֹד לְנִשְׁפֵי-הַמְּחוֹלוֹת, |
| הַלֵּיצָנִים שׁוֹבְתִים, צְחוֹקֵי חָדַל, |
| הָיָה לִי גַּמָּד וְגַם הוּא גָּדַל. |