שירים מספרי סימן קריאה: 
אנתולוגיה מצטברת
ציור נאיבי / מאיר ויזלטיר

 

    חפש
    חיפוש מתקדם
    סל ההזמנות
    ספרים שמחזירים לקריאה
    הספריה הקטנה ב-22 ₪
    מארזים בפחות מחצי מחיר
    מציאוֹת
    המהדורה ההיסטורית
    סופרי הבית
    מקור
    תרגום
    הספריה החדשה לשירה
    לטינו בעריכת טל ניצן
    קלאסיקה
    עיון ותיעוד
    אנתולוגיות
    כתב-העת סימן קריאה
    קיים בדיגיטלי
    מתנה למצטרפים חדשים
    בתוכנית העבודה
    כתבי יד
    הוצאת הקיבוץ המאוחד
    אתר מנחם פרי
    המלצת השבוע
    שירים בסימן קריאה
    הישארו מעודכנים
    תקנון אתר

     אתה חברה שלי

    יונה וולך

     

    אַתָּה חֲבֵרָה שֶׁלִּי

    יֵשׁ לְךָ רֹאשׁ שֶׁל בַּחוּרָה

    וְאַתָּה בַּחוּרָה בַּחוּרָה

    כְּמוֹ שֶׁהַיֶּלֶד הַמָּתוֹק הַהוּא

    אָמַר לִי בְּהַעֲרָכָה

    אַתְּ בַּחוּר בַּחוּרָה

    אוֹ לְהֶפֶךְ בַּחוּרָה בַּחוּר

    כִּי מֵהַתְחָלָה

    מַפְחִיתִים בְּעֵרֶךְ נָשִׁים

    מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת

    אֲבָל הָרֹאשׁ הַמְּסוֹבָב שֶׁלְּךָ

    עוֹשֶׂה אוֹתְךָ לָגוּר עִם בַּחוּרָה

    הִיא אוּלַי בַּחוּרָה בַּחוּר בָּאֱמֶת

    אֲבָל אַתֶּם לֹא מְדַבְּרִים עַל זֶה

    מְנַהֲלִים חַיִּים מְמֻסָּדִים

    "כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ"

    דּוֹמִים לְכָל הַחַיִּים הָאֲחֵרִים

    אֲבָל רֵיקִים לְגַמְרֵי

    רַק כְּלַפֵּי חוּץ

    בְּלִי תְּכָנִים שֶׁאֵין

    שֶׁאֵין

    כִּי הַמַּהֻיּוֹת שֶׁלָּכֶם אֲחֵרוֹת

    וְהֵן שׁוֹתְקוֹת וּמֻשְׁתָּקוֹת

    וּמְצֻנְזָרוֹת

    הִיא אוּלַי לֹא יוֹדַעַת

    וְאוּלַי גַּם לֹא תֵּדַע

    שֶׁהִיא לֶסְבִּית שֶׁמַּעֲדִיפָה בַּחוּרִים

    וְאַתָּה הוֹמוֹ שֶׁמַּעֲדִיף בַּחוּרוֹת

    וְאַתָּה בַּחוּרָה

    הִיא בָּחוּר

    זֶה דֵּי מִסְתַּדֵּר בְּיַחַד

    הָרֵי הַמֹּחַ מַה שֶּׁמְּשַׁנֶּה

    וְלֹא הַצּוּרָה הַגּוּפָנִית

    בֵּיצִים מְדֻמּוֹת

    הַמַּסְתִּירוֹת כּוּס תַּאַוְתָנִי

    אוֹ כּוּס

    הַמַּסְתִּיר בֵּיצִים

    קְצָת יֹפִי הֶבֶל חֵן

    גּוֹרֵם לְדַיֵּק וְיִצּוּב הַסְּטִיָּה

    הַמִּתְעוֹרֶרֶת בִּלְעָדָיו

    עִם הַיֹּשֶׁר הַמֻּפְרָז

    הַמּוֹתֵחַ קַו יוֹרֵד מֵהַפֶּה לְמַטָּה

    חֲסַר הוּמוֹר וְשֶׁקֶר הַחֵן

    בְּשָׂפָה כִּבְיָכוֹל תּוֹרַת הַפַּשְׁטוּת

    שֶׁלֹּא לוֹקַחַת אֶת קִיּוּם הַשֶּׁקֶר וְהַנְּכָלִים

    עַל חִנָּנִיּוּתוֹ קְלִילוּתוֹ עַרְמוּמִיּוּתוֹ הַמֻּרְכֶּבֶת

    שֶׁצָּרִיךְ לְהֵאָבֵק בָּהּ שֶׁהִיא הֶכְרֵחִית

    שֵׁד קָטָן וְרֵיק וּמַצְחִיק

    אֲבָל אֲנִי יֵשׁ לִי רְגָשׁוֹת מְדֻיָּקִים

    אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת הַקּוֹל הַדָּפוּק שֶׁלְּךָ

    הַמְּעֻשָּׁן הַשָּׂרוּף הַצִּינִי

    וַאֲנִי מַכִּירָה מִזָּוִית הַפְּגִיעָה שֶׁאַתָּה פּוֹגֵעַ בִּי

    אֶת הַקּוֹל שֶׁל הַהוֹמוֹ

    שֶׁתָּפַס אוֹתִי בְּטָעוּת וְהוּא מְנַצֵּל אוֹתָהּ עַד הַסּוֹף

    כְּדֵי לַעֲבֹד עָלַי אוֹרֵב לִי וּמְחַכֶּה שֶׁאֶתֵּן הַכֹּל

    בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֶת אֵיזוֹ טָעוּת הִתְיַחַסְתִּי אֵלֶיךָ כְּמוֹ אֶל בָּחוּר

    קָרָאתִי לוֹ אַתָּה

    אַתְּ מְנַצֶּלֶת אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת עוֹלָה עַל בּוּרוּתִי הָרִגְעִית

    וְצוֹלֶבֶת אוֹתִי מִיַּד

    שׁוֹכַחַת אֶת עַצְמֵךְ וְאֶת הַבְּעָיָה הַמֶּרְכָּזִית שֶׁל חַיַּיִךְ

    אוּלַי נִזְכֶּרֶת בָּהֶן דֶּרֶךְ שִׁכְחָתִי מֵעָלַי שׁוֹכֵב פַּרְצוּף

    שֶׁמְּחַכֶּה לִרְגִישׁוּת לֹא הַכָּרָתִית מִצִּדִּי כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל

    בְּלִי לַחְשֹׁב שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה בְּהִלּוּךְ חוֹזֵר לִלְמֹד מִזֶּה מַשֶּׁהוּ

    כְּדֵי לְהַצִּיב לָךְ מַלְכֹּדֶת יוֹתֵר מְתֻחְכֶּמֶת בַּפַּעַם הַבָּאָה

    וְשׁוֹכַחַת שֶׁאַתְּ כְּמוֹ כָּל אֶחָד אַחֵר

    רוֹצָה לְהִתְקַיֵּם לְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים

    לְהַמְשִׁיךְ קַו רֶצֶף שֶׁל הֲוָיָה

    שֶׁלֹּא נֶחְתַּךְ

    זוֹ רִשְׁעוּת נָשִׁית אֲנִי מְגַיֶּסֶת פִּתְגָּם לְעֶזְרַת הֲבָנָתִי

    וְקוֹפֶצֶת עַל הַמְּצִיאָה בְּחַיַּי אֶפְשָׁר לְהָבִין מַשֶּׁהוּ

    מַמָּשׁ מִבְנֶה נָשִׁי טִפּוּסִי רִשְׁעוּת נָשִׁית

    וְלִהְיוֹת תָּמִיד עַצְמֵךְ

    חֲבֵרָה שֶׁלִּי מְתוּקָה עִם בֵּיצִים

    וְגוּף שֶׁל בַּחוּר

    הַחֲבֵרָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלִּי שֶׁמִּמֶּנָּה אֲנִי מְבִינָה אֵיךְ רֹאשׁ שֶׁל בַּחוּרָה

    עוֹבֵד

    לְהִתְוַדֵּעַ לְמֶרְכָּזִיּוּת שֶׁל חַיִּים

    לְאִישִׁיּוּת הַמִּתְהַוָּה מֵהֶרֶף לְהֶרֶף לְאִי הַמּוּדָעוּת שֶׁל עַצְמֵךְ

    לְאִי יְדִיעַת מַהוּת עַצְמֵךְ בְּעַצְמְךָ

    כְּשֶׁהַמַּהוּת הַמִּינִית הִיא הַמֶּרְכָּז שֶׁלָּהּ אֲבָל כְּאֹפִי לֹא כְּמִין

    מַשֶּׁהוּ שֶׁאֶפְשָׁר לְהַפְרִיד אוֹתוֹ וְלִשְׁמֹעַ כְּקוֹל נָקִי

    שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׂחֲקוֹ אִם לֹא יוֹדְעִים אוֹתוֹ

    כְּאִלּוּ שֶׁאֵינֶנּוּ

    אֵין כּוּס בֵּין הָרַגְלַיִם אֵין זַיִן שָׁם

    נְשָׁמָה חַסְרַת גּוּף מִסְתּוֹבֶבֶת בַּבַּיִת

    מַה שֶּׁמַּסְבִּיר אֶת הָאֱמוּנוֹת בְּהִשָּׁאֲרוּת הַנֶּפֶשׁ מִנִּתּוּקָהּ מֵהַגּוּף מֵהַתּוֹדָעָה

    הַנֶּפֶשׁ אֵין לָהּ גּוּף אֲבָל לַגּוּף יֵשׁ נֶפֶשׁ

    הַבָּעוֹת הַפָּנִים מַכְחִישׁוֹת אֶת קִיּוּמוֹ שֶׁל הַגּוּף

    כָּל הַזְּמַן מְדַבְּרִים עָלֵינוּ הַנֶּפֶשׁ וֶאֱלֹהִים וְזֶה טוֹב מְאוֹד

    אַחֶרֶת הָיִינוּ שׁוֹכְחִים שֶׁאָנוּ קַיָּמִים חַיִּים

    אַחֶרֶת הַכֹּל הָיָה הוֹלֵךְ לְאִבּוּד בְּלִי הַהַפְרָדָה שֶׁל צַד שְׁלִישִׁי

    בַּמִּקְרֶה הַזֶּה אִמּוּץ זֶהוּת בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִית אֲבָל חַשְׁדָנִית מַסְפִּיק

    שירה של יונה וולך נדפס בספרה 'מופע' (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1985).

    שיר זה עורר בפברואר 2010 את ביקורתו של משרד חינוך כשהמורה עדנה רש הביאה אותו בפני תלמידיה בבית-הספר 'רבין' בכפר סבא.

    ערן צור מבצע את השיר >


    חיפוש שירים 





    שירים קודמים של יונה וולך באנתולוגיה:

    תת הכרה נפתחת כמו מניפה, יונה וולך

    מפלצת האיילה, יונה וולך


    השירים הקודמים:
    שני שירים, אברהם סוצקבר
    30 מעלות צלזיוס, מאיר ויזלטיר
    סיפור פיות, לואיס קרול

    אהבה קצרה, אוֹרי ברנשטיין

    שלושה שירים, ציליה דראפקין
    שיר של סתיו, שארל בודלר

    הערב הציץ בחלון, אברהם שלונסקי

    ארבעה מתוך 'מלבדאתה', אבות ישורון

    הרהורים קצרים על מבחנות, מירוסלב הולוב

    רגעים יפים, חנוך לוין

    שני שירים, לאה איני
    איך חי הקיסר, שיר עם יידי

    ולמה היא נושכת את שפתיה, מאיר ויזלטיר

    נחיתת-לא-אונס, דוד אבידן

    שני שירים, ענת קוריאל

    שירה מתה, חזי לסקלי

    שיר מאוחר מדי, נתן זך

    האהבה איננה גוף, ישראל פנקס

    כשתחשכנה עיני, חנוך לוין

    טונים, יעקב גלאטשטיין

    שני שירים, ברטולט ברכט

    ועוד - - -

    כל השירים עד כה >>


     

    הספריה החדשה ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד, ת"ד 2104, בני ברק 5112002, טל. 03-5162704
     בניית אתריםבניית אתריםעיצוב: נעה לנדמן-שדה