מאות מוזמנים ולא-מוזמנים התארחו במסיבותיו המפוארות של גטסבי, אבל רק מעטים יכלו לזהות את המארח, ואיש לא ידע מיהו בעצם, ומה מסתתר מאחורי החזות הנוצצת. הוא הציג עצמו כאיש-אוקספורד, וכבעל מדליות ממלחמת-העולם. השמועות אמרו שהיה מרגל גרמני במלחמה, אחרים אמרו שהרג פעם בן-אדם, שהוא מבריח משקאות, שהוא משתייך למשפחה מלכותית אירופית...     לאט-לאט מגלה המספר – שכנו של גטסבי – את הדחף המרכזי, ובעצם היחיד, של חייו של גטסבי ושל כל מעשיו: אהבה רומנטית גדולה ונדירה, שזמנה הוחמץ; כישרון יוצא מגדר-הרגיל לתקווה, בלי שייווכח שחלומו כבר נמצא מאחוריו.     זהו הרומאן החשוב ביותר של פיצג'ראלד (1925), ורומאן האהבה הגדול של הספרות האמריקנית במאה העשרים. כשהופיע הספר, ראה בו ת.ס. אליוט את הצעד החשוב ביותר שעשתה הספרות האמריקנית מאז הנרי ג'יימס: "הספר עניין אותי וריגש אותי יותר מכל רומאן חדש אחר, אמריקני או אנגלי, שהזדמן לידי זה שנים". הספר נבחר, בשני משאלים רחבים נפרדים שהשתתפו בהם סופרים ומבקרים – באנגליה ובארה"ב – כאחד מחמשת הרומאנים הטובים ביותר שנכתבו בשפה האנגלית במאה העשרים. ארבע פעמים עובד הספר לקולנוע. הגרסה הידועה ביותר שלו היא משנת 1974, לפי תסריט של פרנסיס פורד קופולה, ובכיכובם של רוברט רדפורד ומיה פארו.     'גטסבי הגדול' היה רב-המכר הראשון של "ספרי סימן קריאה" ב-1974. הספריה החדשה מגישה אותו לקוראיה בתרגום מחודש ומעודכן.   בינואר 2007 בחר הטיים מגזין ב'גטסבי הגדול' כאחד מעשרת הספרים הגדולים של כל הזמנים.