"אילו לקח השופט מוויני מנדלה את ילדיה היו הנערים מקבוצת הכדורגל שופכים חומצה על פניו. פוגעים בו ונעלמים. לעולם לא היו נמצאות ראיות נגדם. השופט העיוור לא היה יכול לזהות אותם. רמה וניצה תצאנה לטייל חבוקות בשמש. בלכתן ייקָרה להן על המדרכה זקן עיוור ומרושע מגשש את דרכו בעזרת מקל. רמה וניצה תעקופנה בזריזות את השופט פורז ותקפצנה הלאה בצעד קל ומאושר." בספר 16 סיפורים של המשוררת הגדולה והאהובה דליה רביקוביץ, ומכל אחד מהם נשקף הכוח והסגנון הייחודי של כתיבתה. ביניהם: "מוות במשפחה", "הטריבונל של החופש הגדול", "יום שניתנו לקבורה", "עשרים וחמש שנה", וכמובן "קבוצת הכדורגל של ויני מנדלה".